קונטרס זיקה · סימן י״ז, ב׳

לכן העיקר כפירוש הריטב"א בשם רבינו יונה ז"ל, דכן פריך, דזה יעשה מאמר ויקנה, ויהא נפקע הזיקה ממנה מאחיו, ואח"כ יעשה השני מאמר באחותה ויקנה, וכיון שעשה השני מאמר ביבמתו הלא נפקע זיקתה מאחיו הראשון, ותו לא הויא הראשונה אחות זקוקתו, ותו מותר הראשון בראשונה. וכן אם מאמר דוחה דחיה גמורה, כיון דאמרת דאחותה פטורה משום אחות אשה, כש"כ דכיון דעשה בה מאמר הראשון תו אינה נחשבת לזקוקה לאחיו השני. וקשה, מאי פריך, כיון דאסור בה עד שיעשה השני מאמר ביבמה השניה תו אין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עליה, ואסורה עליו עולמית, ואם תאמר שהראשונה שנפלה הוי כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה, מ"מ על השני קשה, שהוא אסור ביבמתו עד שיעשה מאמר הראשון ביבמתו, ונמצא דהוי נאסרה בשעת נפילה וחזרה והותרה, ואין לומר דעל הראשונה לבדה פריך אמאי לא יכנוס לכתחלה, ז"א, כיון דאסור עד שיעשה השני בשניה מאמר, וכיון דהשני אסור לקיים השניה, דאף אם יעשה מאמר בשניה לנפילה בהקדם, מ"מ אסורה עד שיעשה השני מאמר בראשונה, וכמ"ש הריטב"א, אם כן הוי נאסרה עד עשיית מאמר בראשונה, וכל שנאסרה בשעת נפילה אסורה עולמית, וכיון שאסור לקיים אף ע"י עשיית מאמר, ודאי דבזה אין מאמר קונה קנין גמור, ומאי מייתי להיכי דמאמר פועל שעל ידו יקיים וכיון שאין המאמר של השניה קונה, תו מי שעשה מאמר בראשונה אסור, דלא עדיפא מקדושי אחותה דאינן מפקיען זיקת יבמתו, והוי אחות זקוקה, כיון שלא פקע זיקתו מאחותה השניה לנפילה ע"י מאמר שעושה חבירו, ובלא פירוש הריטב"א לק"מ, דאם קונה קנין גמור ודאי לק"מ, דזה גופא קיום מצות יבום, ואף אם דוחה מ"מ ביד כל אחד לעשות מאמר ולקנותה, ואין זה בכלל כל שנאסרה שעה אחת, אבל להריטב"א דתלי בעשיית מאמר מאחר, ודאי דזה הוי בגדר כל שנאסרה שעה אחת, ודוק.