ולפי מה שנתבאר כ"ז אין מהתימה לומר דשמואל פליג ע"ז, וסבר אף על גב דיש זיקה בכ"ז כי האי גוונא אם חלץ לאחת צ"ל השניה מותרת, רק דאפ"ה השניה אסורה שמא ייבם קודם, ועיין תוס' שם בסוגיא (יבמות כז, ב) ד"ה איתיביה, והא דאמר (שם) לרב דאמר מתה ראשונה מותר בשניה, משום דאיסור זיקה דרבנן היא, ופירש ר"ח (שם תוד"ה אבל) דטעמו דסבר אין זיקה, הא למ"ד יש זיקה ראוי לאסור, משום שנאסרה עליו שעה אחת, היינו דוקא במיתה, שמיתה אינה מפקעת זיקתה למפרע, ואסור באמה, וא"כ א"ש הא דאמר שמואל (שם ע"א) התחיל בצרות יגמור אף באחיות, דכיון שנפקע הזיקה למפרע ע"י חליצה תו לא הואי השניה אחות זקוקתו כלל, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור, כיון שבידינו להתירה, דאין איסור כלל על רחל השניה בנפילה, וכמו שביארנו בס"ד, דהצרה שחלץ היה צרת הראשונה לנפילה, ושוב אין הכרח למה שהמציא ר"י בתוספות (שם) ד"ה שמואל התחיל כו' חדשות בזה. ודוק היטב כי דברינו מיוסדים על פי דרכי ש"ס ירושלמי:
קונטרס זיקה · סימן ט״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.