ולפי זה יצא לנו נפ"מ גדולה ודין חדש, אם נפלו שתי אחיות משני בתים, וחלץ לאחת, דהשניה הא אסורה משום אחות חלוצתו, דבאחות אשתו קיי"ל (יבמות מא, א) ג"כ, אם קדש אשה, אחות יבמתו בתר נפילת יבמתו ג"כ אסורה, אבל הצרה צריכה להיות מותר למאן דאמר אין זיקה, דנמצאת אימת נאסרה אחותה בתר נפילתה ליבום, שהיתה כבר זקוקה, וא"כ הצרה מותר, דאימת הואי צרתה בעת נפילה, ובעת נפילה עדיין לא היתה צרת אחות חלוצתו, דאז טרם חלץ לה וקנה אותה בפטור זה עדיין הזיקה לא נחשב מידי, וכמו דחזינן באם נפלו לפניו שתי יבמות מבית אחד, וקדש אח"ז אחות יבמתו האחת, אף על פי דהיבמה שהיא אחות אשתו פטורה מחליצה, אבל הצרה אינה פטורה ומתייבמת, כמו שכתבו תוספות (דף כו, ב) ד"ה וחליצה פסולה צריך כו', דאינה צרת אחות אשה לאחר שיבם לאה, כיון שכבר לא היתה צרת אחות אשה משמת בעלה עכ"ל, אבל לטעמא דגזירה גזרינן גם בהא, דכאן דאזלה לבי דינא יסברו שהיא החלוצה, ונסיב צרת חלוצתו, ודוק:
קונטרס זיקה · סימן י״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.