יא) ובזה יתבאר לן ענין חדש מה שנחלקו בו הבבלי עם הירושלמי. דריש לקיש אמר בפ"ק (דף יו"ד ע"ב) שהאחין חייבין על החלוצה כרת ובין הוא ובין האחין חייבין על הצרה כרת, וטעמו דסובר דזיקה פקעה מעיקרא ונשאר איסור אשת אח מהמת בשלימותו, ור' יוחנן סבר דהזיקה פקעה השתא, ושליחותה עבדא יעו"ש, ופריך ר' יוחנן לר"ל מהא דתניא החולץ ליבמתו וחזר וקדשה ומת צריכה חליצה מן האחין, אלמא דלאו מחייבי כריתות היא להאחין, ומשני ר"א (שם יא, א) דלר' שמעון דשרי ייבם ולבסוף נולד, וכיון דמצאה גבי האח שפקע ממנו איסור אשת אח, תו גבי האח שנולד שיש עליו איסור אשת אח שלא היה בעולמו שריא ליה, הכא נמי כי חלץ להיבמה וקידשה, כיון דלגבי החולץ בעצמו פקע איסור אשת אח, והנולד אחר זה מצאה בהיתר איסורא דאשת אח גבי החולץ, פקע גם מאתו, אחרי דרמיא ליבם מכח החולץ, ובירושלמי לא נזכר מזה דבר בכל הסוגיא דפ"ק ה"א, וסברתו דמסביר טובא בהא דפריך ר' יודן בעי למ"ד האחין חייבין על הצרה יעו"ש, דמבאר דחליצה אינה קנין, פירוש שאינה נעשית כאשתו של חולץ, רק דע"י חליצה נעקרה זיקת אחין למפרע, ולמפרע חל עליה איסורו של מת אצל האחין, ופריך כמה דתאמר חלץ לה נאסרה לאחין כן בא עליה נאסרה לאחין, ותני ר"ח מת שני ייבם שלישי, ופירש, כיון שנשאר איסור אשת אח ראשון תו איך הותר ע"י יבום של השני, ואומר ר"י מה את סבור היא חליצה היא ביאה, פירוש בתמיה, גבי חליצה נעקרה זיקת המת, ולמפרע חל עליה איסור אצל האחין, תאמר ביבום, כיון שבא עליה אשתו היא [פירוש ופקע איסור אשת אח מהמת לגמרי]. ופירושו שחייבין רק משום אשת אח המייבם, לא משום המת, שכיון שנתקיים ענין הזיקה פקע איסור אשת אח מכל האחין, רק חייבין משום אשת המייבם, כן מסקנת ירושלמי למעיין, ולכן סבר דאימת שריא להאח שנולד אחר היבום, דוקא באשת אח שלא היה בעולמו, דאם היה נולד קודם מותו הלא הותר איסור אשת אח של המת אף לגבי האחין שלא ייבמוה, רק החיוב משום אשתו של מייבם, כן למי שנולד כשכבר ייבם אין עליו רק איסור אשת אח של המייבם, לכן כי מת שרי לייבם, אבל כי חלץ וחזר וקדשה, הלא ע"י חליצה פקעה זיקה למפרע, ונשאר החיוב של האח המת לכל האחין, רק גבי חולץ בעצמו גזה"כ דאפקה מכרת ללאו, אבל האח הנולד הלא רמיא עליה איסור אשת אח המת, כיון דע"י חליצה פקעה זיקה מעיקרא, ונשאר איסור אשת אח המת, ודוקא גבי איסור דאשת אח שלא היה בעולמו, כיון דאם נולד כשרמיא להיות אגידא לייבם, היינו בשעת נשואי אחיו המת הוי פקע מניה איסור דאשת אח המת אף לאחר שיבמה זה, ורק אילו נולד אחר מיתתו, שמצאה בלא נשואין לאחיו הוי אסורה אליו, לכן כי נולד כשנשואה לאחיו המייבם ג"כ שריא, אבל כאן גבי חולץ, הלא אף כי נולד בשעה שהיתה נשואה לאחיו הראשון הוי בכרת אח"ז אחר החליצה, מפני שהיא אשת אחיו המת, לכן לא פקע האיסור, אף שנולד אחר שכנסה החולץ, מכל מקום לא פקע איסור אשת אח הראשון שנפקע זיקתו:
קונטרס זיקה · סימן י״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.