אולם אפשר לפרש דר' לעזר אמר דוקא שכנס לראשונה, דבזה באה הזיקה אל תכליתה, וזקוקה מעיקרא, אבל אם חלץ לראשונה אז אינו בגדר שנגמר ענין הזיקה, רק פקעה הזיקה מעיקרא ושוב שניה ג"כ חולצת, ורבנן סברי דאף אם חלץ ג"כ נגמר ענין הזיקה, ולא פרחה מעיקרא, ולכך השניה פטורה, דאין זיקה במקום זיקה, אבל כי מתה גם רבנן סברי דפרחה זיקה מעיקרא, וא"כ גם לרבנן אינה פטורה השניה תיכף גם מחליצה, שמא תמות הראשונה, וזהו ממש פלוגתת אמוראי לעיל בירושלמי פ"ג ה"א אם חליצה קנין או פטור. ועיין לעיל פ"א הלכה א' מה בין חולץ מה בין מגרש כו', אין האחין חייבין משום אשתו של חולץ כו', מה בין חליצה מה בין צרה אצלו, אבל דחיק טובא לשון ע"ד דר"ל קדושין תלוין לכשיבעל הראשונה, ע"ד דרבנן קדושין גמורים, ולפי פירוש זה גם לרבנן קדושין תלוין עד שיבעל או יחלוץ [ויש לחלק בין קום ועשה להעדר מעשה, דדוקא כי מתה ראשונה פרחה זיקה מראשונה ושניה זקוקה, ודוק] והמחוור כפירוש הראשון:
קונטרס זיקה · סימן י׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.