לכן היה נראה לכאורה דרבנן דתמן דסברי דפטורה תיכף ומותרת לשוק, סברי אליבא דר' שמעון כפי מה דאמר ר' זירא בשם רב ששת פרק ב' הלכה ב' תני תמן דברי ר"ש שתיהן אסורות כו' כמה דרבנן אמרו מאמר קונה ומשייר כן אמר ר"ש זיקה קונה ומשייר, ולכך בעשה בה מאמר ומת שתיהן אסורות דבמקצת זיקה הוה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו, חזינן דאע"ג דלא כנסה ואפשר דלא קני מאמר כלל והא איהו מת מ"מ לא פקעה זיקתו למפרע כלל דקני במקצת אף לאחר מיתה, וכיון דהמיתה לא מפקע הזיקה, שוב סבר ר' שמעון דאין זיקה במקום זיקה, ואלימא זיקת ראשונה למדחי זיקת שניה, ואף כי מתה ראשונה ג"כ השניה פטורה ונשאת לשוק דעדיין לא פקע זיקת ראשונה, והוי כאשתו שהיא אחות יבמתו שמתה בתר נפילת יבמתו, אבל ר' לעזר אזיל בהך שיטתא דאמר דבמאמר מייבם וחולץ להשניה ופוטרת את בעלת מאמר, דממ"נ אם קנה מאמר שתיהן נשיו ואחת חולצת או מתייבמת, ואם לא קנה מאמר הרי הוי אשת אחיו שלא היה בעולמו ואינה טעונה חליצה, חזינא דסבר דזיקה פקעה במיתתו כיון שלא כנסה ולכך קאמר דאינה נפטרת לשוק תיכף שמא תתבטל הזיקה במיתת הראשונה והוה השניה שוב זקוקה מעיקרא ליבום. ולפ"ז צ"ל מתה הראשונה ע"ד דר' לעזר מותר בשניה, או דקאי ע"ד דרבנן, פירוש רבנן דפליגי על ר"ש וסברי דחולצת ולא מתיבמת אם מתה הראשונה מותר בשניה וכמו דאמר ר' יודא אליבא דר' יוחנן לעיל פ"ג הלכה א'. וכן סבר רב בתלמודן דמתה ראשונה אם מותר בשניה [בדף כ"ז] וכן משמע סידור הך ירושלמי אחר כן יעו"ש ודוק. ולפ"ז סבר ר' לעזר כשיטת הירושלמי ורבנן דתמן סברי כרב ששת בשם תני תמן:
קונטרס זיקה · סימן י׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
