הלכות גדולות · סימן ע״ו, ח׳

(ב"ב ח:) תנו רבנן קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה נגבית בשנים שאין עושין שררה על הצבור פחות משנים מתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שחילוקו וגיבויו שוה תמחוי בכל יום קופה מערב שבת לערב שבת תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצותם. (שם ט.) הנהו טבחי דאתנו בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחבריה מקרעו להו למשכיה עבד חד מינייהו ביומא דחבריה קרעינהו למשכיה אתא לקמיה דרבא חייבינהו לשלומי. איתיביה רב יימר בר שלמי' לרבא והא תניא ולהסיע על קיצותן לא אהדר ליה ולא מידי אמר רב פפא שפיר עבד דלא אהדר ליה הני מילי היכא דליכא אדם חשוב אבל איכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דמתנו.