(ב"ב שם) ת"ר אין מחשבין עם גבאי צדקה שנא' ולא יחשבו את האנשים. (אהלות פ"א) מאתים וארבעים ושמונה איברין שבאדם שלשים בפרסות הרגל שהן ששה בכל אצבע עשרה בקורצל שנים בשוק חמשה בארכובה אחד בירך שלשה בקתלי אחת עשרה צלעות שלשים בפרסת היד שהן ששה בכל אצבע שני בקנה שנים במרפק אחד בזרוע ארבעה בכתף מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה. שמונה עשרה חוליות בשדרה תשעה בראש שמונה בצואר ששה במפתחי הלב חמשה בנקובה כל אחד ואחד מטמא במגע ובמשא ובאהל אימתי בזמן שיש עליהן בשר כראוי אין עליהן בשר כראוי מטמאין במגע ובמשא ואין מטמאין כאהל. המלקט עצמות המשמר עצמות והמוליכן ממקום למקום פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ואם רוצה להחמיר על עצמו לא יחמיר מפני כבוד עצמות ר' יוחנן בן נורי אומר ירחיק ארבע אמות ויקרא ר' שמעון בן עזריה אומר אם היו אחרים עמו בספינה מסלקן לצד אחד וקורא ר' יצחק אומר של אחרים חייב של קרובים פטור רבי שמעון אומר בשבת חייב ובחול פטור רבי נתן אומר אם יש עמו חבילה פטור מפני שזיקת שמירתו עליו ולא זיקת החבילה. אין מוציאין אמת המים לבית הקברות ולא יעשה אדם שם שביל ולא ירעה בהמתו שם ולא יעשה אותו קפנדריא ולא ילקט משם עצים ועשבים ואם ליקטן אסור בהנייה ואם בשביל הניית עצמו מלקטן ושורפן במקומן. כל הנחלות עוברות ממקום למקום ואינן נעקרות ונעקרות ממשפחה למשפחה. קבר אין עובר ממקום למקום ואין נעקר ממשפחה למשפחה:
הלכות גדולות · סימן ע״ו, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.