הלכות גדולות · סימן ע״ה, ב׳

(שם ע"ב) תנו רבנן כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"י מה' הרי זה אינו נמחק שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק לפי שלא נקרא הקב"ה צבאות אלא על שם צבאות ישראל שנאמר והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל אמר שמואל הלכה כר' יוסי. תנו רבנן כל הטפל לשם בין מלפניו ובין.מאחריו הרי זה נמחק כיצד לה' למ"ד נמחק בה' בי"ת נמחק וה' ו"ו נמחק מה' מ"ם נמחק שה' שי"ן נמחק הה' ה"י נמחק כה' כ"ף נמחק לאחריו כיצד אלהיו ו"ו נמחק אלהינו נו"ן ו"ו נמחק אלהיהם ה"י מ"ם נמחק אלהיכם כ"ף מ"ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קידשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים שם שלא במקומו לא קידש כולי גליון דיליה כדתניא (ערכין ו.) היה כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה הרי זה יגרור ויגנוז. (גיטין נד:) ההוא דאתא לקמיה דר' אמי א"ל ספר תורה שכתבתי לפלוני אזכרות שלו לא כתבתים לשמן אמר לו ספר תורה ביד מי אמר לו ביד לוקח אמר לו נאמן אתה להפסיד שכרך ואין אתה נאמן להפסיד ס"ת שכר הזכרות קא מפסיד. והא ההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו א"ל ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עבדתים לשמו אמר לו ס"ת ביד מי אמר לו ביד לוקח אמר לו מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך כך אתה נאמן להפסיד ספר תורה הכא כוליה אגריה התם שכר אזכרות ותו לא.