(מ"ס פ"א ד) כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואם שינה בזה ובזה אל יקרא בו. (שם פ"ב) אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמונה (שם ה' ו') ובקלפים לא נתנו שיעור אבל מוסיף כל שהוא רוצה ובלבד שלא יפחות משלשה דפין. (שם ז) היריעה שבלתה לא יטול שתים ויחזיר שתים אבל נוטל שלש ומחזיר שלש ומה שהיא מחזיר כמדת הכתב הראשון מחזיר (שם י) לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים אבל עושה הוא חציו גויל וחציו צביים אע"פ שאינו מן המובחר. (שם יא) אין דובקין בדבק ולא כותבין בדבק ולא כותבין ע"ג מטלית ולא תופרין במקום הכתב ר"ש בן גמליאל אומר משום ר' מאיר דובקין בדבק וכותבין על גבי מטלית אבל אין תופרין במקום הכתב וספר שנקרע תולה עליו מטלית מבחוץ. (פ"ה ו') הכותב את השם אפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו. היה כותב שנים ושלשה שמות כאחת הרי זה מפסיק ביניהם. הטובל את הקולמוס לכתוב את השם לא יתחיל מאותו השם אבל מתחיל הוא מאות שלפניו. המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה אמר רבי ישמעאל לכך נאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם (שם ז) אבל דיו שנטפה על גבי הכתב מותר למוחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן. (שבועות לה) יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין ואלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהים אלוה אלהיך אלהיכם אלהי אלהיהם אלהינו אהיה אל"ף דל"ת יו"ד ה"י שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין אבל הגדול הגבור והנורא האדיר האביר החזק והאמיץ חנון ורחום ארך אפים ורב חסד הרי אלו נמחקין.
הלכות גדולות · סימן ע״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
