הלכות גדולות · סימן ע״ה, ג׳

(סוטה כ.) תניא א"ר מאיר כשהייתי למד תורה אצל רבי ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר כשבאתי אצל ר' עקיבא אסרה עלי איני והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי מאיר כשהייתי למד תורה אצל רבי עקיבא הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר כשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני אמר לי בני הזהר במלאכתך שמלאכת שמים היא שאם תחסר אות אחת או תותיר אות אחת אתה מחריב את כל העולם אמרתי לו דבר אחד יש לי שאני מטיל לתוך הדיו וקנקנתום שמו א"ל וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו והלא כבר נאמר ומחה כתב שיכול לימחק מאי קאמר ומאי קא מהדר ליה הכי קא"ל לא מיבעי' בחסירות ויתירות דבקי אנא טובא אלא אפי' אתי זבוב אכיל ליה לתגא דדל"ת ומשוי ליה רי"ש דבר אחד יש לי שאני מטיל לתוך הדיו וקנקנתום שמו. (מנחות כט:) אמר רבא שבע אותיות צריכות שלשה זיונין שעטנ"ז ג"ץ. (שם ל:) הטועה בשם גורד את מה שכתב ותולה את מה שגרד וכותב את השם על מקום הגרד דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אף תולין את השם רבי יצחק אומר אף מוחק וכותב ר' שמעון שזורי אומר כל השם כולו תולין מקצתו אין תולין רבי שמעון בן אלעזר אומר אין כותבין את השם לא על מקום המחק ולא על מקום הגרר ואין תולין אותו אלא מסלק כל היריעה כולה וגונזה. אתמר רב חננאל אמר רב הלכה תולין את השם רבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא הלכה מוחק וכותב ונימא מר הלכה כמר משום דאפכי להו. אמר רבין בר חיננא אמר עולא א"ר חנינא הלכה כר' שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי הלכה כמותו. (שם ל.) והלכתא לעיני כל ישראל באמצע שיטה. (קדושין עא.) אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהם פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע. רבינא רמי כתיב זה שמי וכתיב וזה זכרי אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"י ונקרא אני באל"ף דל"ת. (מנחות ל.) א"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק ר"י כלוקח מצוה מן השוק כתבו מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני. אר"י א"ר ששת אם הגיה בו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאלו כתבו. (מ"ס פ"ג י"ב) אין זורקין את הספרים ממקום למקום ואין נוהגין בהן בזיון. לא ישב אדם על גבי המטה בזמן שספר תורה מונח עליה מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב על גבי מטה שהספר תורה מונח עליה כיון שידע בו עמד ממנה והיה דומה לאדם שנשכו נחש לא יהא אדם אוחז ס"ת ויהא מטייל וקורא בו ושונה בו כמו שהוא קורא בשטרות מפני שנוהג בו מנהג בזיון. לא ישמיט אדם ס"ת מתוכו ויחיצנו מפני שנוהג בו דרך בזיון. לא ינוח אדם ס"ת בין ירכותיו לגופו וירדם עליו מפני שנוהג בו מנהג בזיון (שם ה' ה') ובזמן שקורא בתורה אין פותח הימנו אלא שלשה דפין בלבד ואפילו שנים לא יפתח אלא שלשה דפין בלבד והפותח ומגיה פותח ומגיה ומתקן כל צרכו. הגולל ס"ת גוללו כנגד התפר אבל לא כנגד היריעה המחזיק ס"ת לא יחזיקנו מתוכו אלא מאחוריו הנותן ס"ת לחבירו לא יתננו אלא בימין והמקבלו לא יקבלנו אלא בימין וכשנתנה תורה מהר סיני לא נתנה אלא בימין שנאמר מימינו אש דת למו. (ידים פ"ד) אמר מין גלילי קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין את המושל עם משה בגט אמרו פרושים קובלים אנו עליך מין גלילי שאתה כותב את המושל מלמעלה ואת השם מלמטה כענין שנאמר ויאמר פרעה מי ה'. (מ"ס פ"ג) הכותב את הספר לא יהפוך את היריעה על פניה מפני שנוהג בו דרך בזיון בזמן שקורא בתורה לא יניחנו על גבי המטה או על גבי כסא או על גבי ספסל ויקרא אלא אוחז בידו באימה ביראה ויקרא בזמן שצריך לדבר אינו מקפל ורואה אלא פותח ורואה ואין פותח אלא שלשה דפין בלבד ורואה. (יומא כא:) חמשה דברים היו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן כפרת וכרובים ואש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים.