הלכות גדולות · סימן ע״ד, ד׳

(פסחים קי.) תנו רבנן השותה כפלים דמו בראשו אמר רב יהודה אימתי בזמן שלא ראה פני השוק אבל ראה פני השוק הרשות בידו (שם ע"ב) במערבא לא קפדי אזוגי בנהרדעא קפדי דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה. כי אתא רב דימי אמר שני ביצים שני אגוזים ושני קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני איסתפק להו לרבנן מאי דבר אחר וגזור אכל מילי משום דבר אחר. חנות אין בה משום זוגות אורח ונמלך ואשה אין בהן משום זוגות אמר רב נחמן תרי קמי תכא וחד אתכא מצטרף חד מן קמי תכא ותרי אתכא לא מצטרף ודכולי עלמא תרי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרף משום מעשה דרבה בר נחמני. עשרה ששה שמונה אין בהן משום זוגות. (ב"מ פו.) א"ר כהנא אישתעי לי חמא בר ברתיה דחסא רבה בר נחמני בשמדא נח נפשיה אזול אבלו ביה קורצא בי מלכא איכא גברא חד ביהודאי דקא מבטיל תריסר אלפי גברי ירחא בקייטא וירחא בסיתוא מכרגא שדרו פריסתקא בתריה ערק אזל לצריפא דעינא ומצריפא דעינא לשיחי ומשיחי לאפדנא דשכיח איתרמי ההוא פריסתקא התם קריבו ליה תכא ואשקיוה תרי אתכא ודליוה לתכא הדר פרצופיה לאחוריה אמרי ליה מאי נעביד גברא דמלכא הוא אמר להו קריבו ליה תכא ואנקטוה כסא עבדו ליה הכי ואיתסי. (פסחים קיא.) א"ר שמעון בן לקיש ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים והשותה מים שאולין ולא אמרן אלא דשיילינהו קטן אבל שיילינהו גדול לית לן בה והעובר על מים שפוכים ואפי' שפכתו אשתו בפניו ולא אמרן אלא דלא פסקינהו בעפרא ולא תף בהו רוקא ולא נפל עלייהו שמשא ולא חליף עלייהו שיתין ניגרי ולא רכיב חמרא ולא סיים מסאני אבל (דף קמא) איכא חדא מינייהו לית לן בה ודוקא בתו דליכא למיחש לכשפים אבל אשתו דאיכא למיחש לכשפים אפילו כולהו. הוה עובדא בההוא גברא דרכיב חמרא וסיים מסאני וגמוד מסאני וצואי כרעא. תנו רבנן שלשה לא ממצעין ולא מתמצעין ואלו הן הכלב והדקל והאשה ויש אומרים אף חזיר ויש אומרים אף נחש היכא דפסקיה מאי תקנתיה א"ר פפא נפתח באל ונפסק באל אי נמי נפתח בלא ונפסק בלא. (שם ע"ב) האי מאן דמיפני אגידרא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא דמחית רישיה עלה אחדא ליה רוח צררא דעבר על דיקלא יחידאה אי קטיל מיקטל אי איתעקורי מיתעקר ומיית מאי תקנתיה לדרוך ביה: