(שם ע"ב) תנו רבנן היה מהלך במדבר ואין לו עפר לכסות [שוחק דינר זהב ומכסה היה הולך בספינה וא"ל עפר לכסות] שורף טליתו ומכסה דאשכחן אפר דאיקרי עפר שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת אלא דינר זהב מנלן אמר רב זירא דאמר קרא ועפרות זהב לו. (כתובות עו:) המוכר בהמה לחבירו ונמצאת טרפה בבני מעים כגון מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות משני צדדין אם הגליד פי המכה אע"ג דיהב טבח זוזי אמרינן ליה למוכר אהדר זוזי למרייהו דזביני דזבנת מקח טעות אינון ודאי כגון נוקבא דלא מיגלי אם מקמי דניזבנה או בתר דזבנה לא מיבעיא דכי לא יהב טבח זוזי דאמרינן ליה למוכר אייתי ראיה דנוקבא לאו ברשותך הוה ושקול דמי אלא אפילו נקיט מוכר דמי הלכתא כלישנא קמא דשמואל דזוזי מקח טעות ואמרינן ליה למוכר אייתי ראיה דהני זוזי במה אפקתינהו בחזקת דמרייהו ואי לא מהדרין זוזי למריה ואי מיגליא מלתא דבבית טבח איתילידא ביה ריעותא אע"ג דלא יהב טבח זוזי יהיב:
הלכות גדולות · סימן ס״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.