הלכות גדולות · סימן ס״א, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(חולין נב.) ת"ר אלו הן רוב צלעות שש מכאן ושש מכאן דהויא להו תרתי סרי או אחת עשרה מכאן ואחת מכאן ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ובאותן צלעות שיש בהן מוח היכא אמר זעירי מחציין כלפי שדרה אבל כלפי למטה כשרה. אמר עולא בן זכאי אומר נעקרו ברוב צד אחד נשתברו ברוב שני צדדין ורבי יוחנן אמר בין נעקרו ובין נשתברו ברוב שני צדדין אלמא הלכה כרבי יוחנן. וחיותא דמתעקרון עילאי דידה אפילו בלא חומרתא חדא בעלמא טרפה ואע"ג דקאמר רב עד דמיתעקרא צלע וחוליא עמה דהויא טרפה הלכה כרבה בר רב שילא דאמר משמיה דרב מתנה דאמר משמיה דשמואל גג כי מיתעקרא צלעא חדא מעיקרא אפי' בלא חומרתא טרפה. (שם ע"ב) ודרוסת הזאב רבי יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה דרוסת הארי בגסה דרוסת הנץ בעוף הדק דרוסת הגז בעוף הגס. אמר רב עמרם אמר רב חסדא דרוסת חתול ונמיה בגדיים וטליים דרוסת חולדה בעופות. (שם נג.) בעא מיניה רב כהנא מרב יש דרוסה לחתול או לא א"ל אף לחולדה יש דרוסה. יש דרוסה לחולדה או לא א"ל אף לחתול אין דרוסה חתול וחולדה יש להן דרוסה או לא א"ל לחתול יש דרוסה לחולדה אין דרוסה ולא קשיא הא דקא"ל אף לחולדה יש דרוסה בעופות לחתול אין דרוסה בבהמה גדולה לחתול יש דרוסה לחולדה אין דרוסה בגדיים וטליים. איבעיא להו שאר עופות טמאין יש להם דרוסה או לא א"ל רב הלל לרב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן שאר עופות טמאין יש להן דרוסה אמר רב כהנא משמיה דרב שימי בר אשי יש דרוסה לשועל והילכתא כוותיה מדקאמר רב יוסף נקטינן אין דרוסה לכלב מכלל דכל הנך אחריני דאמרינן יש להן דרוסה בר מן כלב דלית ליה דרוסה כלל ודקאמרינן ספק כלבא ספק שונרא אימר כלבא לא חיישינן לדרוסתו אמר אביי אין דרוסה ולחתול ושועל ונמייה אלא ביד למעוטי רגל דלאו ואין דרוסה אלא בציפורן למעוטי שן דלא אין דרוסה אלא מדעת למעוטי שלא מדעת ואין דרוסה אלא מחיים למעוטי לאחר מיתה. איתמר אמר רב אין חוששין לספק דרוסה דכ"ע ספק עאל ספק לא עאל אימר לא עאל ספק כלבא ספק שונרא אימר כלבא עאל ויתיב בינייהו שלמא שוי קטע רישא דחד מינייהו נח ריתחיה איהו קא מעוי ואינהו קא מקרקרן אימר בעותי קא מבעית להו כי פליגי דאיהו שתיק ואינהו קא מקרקרן מר סבר מדאישתיק קא מזיק להו ומר סבר מחמת בעתתא דקא עבדן הכי. (שם נג:) אמר אמימר הילכתא חוששין לספק דרוסה אבל ודאי לא חזינן שונרא ונפק ואתא ציפרא בדממסמס דמא אמרינן דהאי קניא מחייה אי נמי כלבא הוא וכשרה דההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי דעאל לבי קני נפק אתא כי ממסמס קועיה דמא אמר רב אשי לאו אמרת ספק כלבא ספק שונרא אימר כלבא הכא נמי אימר קניא מחייה ואמאי כל ספק איסורא לחומרא הוא כי אמרינן ספק איסורא לחומרא כגון חתיכה של חלב שנתערבה עם חתיכות אחרות דודאי הוה איכא איסורא אבל הכא מי יימר דהוה איסורא אחזוקי איסורא הוא ואחזוקי איסורא לא מחזקינן. אמרי בני ר' חייא דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים אמר רב יוסף הא דבני ר' חייא כבר פירשה שמואל דאמר שמואל משום ר' חנינא בן אנטיגנוס דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים. בעי אילפא יש דרוסה לסימנין או לא א"ר זירא הא דאילפא כבר פירשה רב חנן בר רבא דאמר רב חנן בר רבא אמר רב דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד כל החלל כולו ואפי' בסימנין:
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.