הלכות גדולות · סימן ס״א, ד׳

(שם נ.) תניא רשב"ג אומר בני מעיים שנקבו ולחה סותמתן כשרה מאי לחה א"ר כהנא שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא ולית הילכתא כרשב"ג אמר רב בר חייא מקיפין בבני מעים דהיכא דהוו נקיבין בני מעים ולא ידעינן אי מקמי שחיטה הוו נקיבין אי בתר שחיטה נקיבין נקבינן בדוכתא אחריתי ומדמינן להו. הנהו בני מעים דאתו לקמיה דרבא אקפינהו רבא ולא אידמו קם רב משרשיא בריה מדכיה בידיה לההוא אחרינא דנקביה רבא ואידמי ליה א"ל מנלך הא א"ל סברא הוא האי כל דאתא ממשמש ביה האי ליכא דמשמש ביה אמר רבא חכים רב משרשיא ברי בטרפות כר' יוחנן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו מקיפין בריאה ואפי' מערוגה לערוגה ומדקה לדקה ומגסה לגסה אבל לא מדקה לגסה ולא מגסה לדקה וכן בקנה כדרבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מקיפין בקנה ואפי' מחוליא לחוליא ומבר חוליא לבר חוליא אבל לא מחוליא לבר חוליא ולא מבר חוליא לחוליא. אמר זעירי חלחולת שנקבה כשרה הואיל וירכים מעמידות אותה וכמה (שם ע"ב) אמר רבא אמר רב נחמן במקום הדבק אפילו נטל כולו כשר והוא שנשתייר בו כדי תפישה וכמה אביי אמר כדי בטדא לתורא ושלא הדבק במשהו פירושא חלחולת פומא דכרכשא. הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה טרפה ואיזו היא כרס הפנימית היכא דפרעי טבחי אמרי במערבא משמיה דר' יוסי בר' חנינא כל הכרס כלה כרס הפנימית היא אלא איזו היא כרס החיצונה בשר החופה את רוב הכרס ברובה והילכתא כר' יוסי בר' חנינא ברוב קרוע אבל לא ברוב נטול רבי יהודה אומר בגדולה טפח בקטנה ברובה א"ר בנימין בר יפת אמר ר' אליעזר לא גדולה גדולה ממש ולא קטנה קטנה ממש אלא כל שנקרע טפח ולא הואי רובה זו היא ששנינו בגדולה טפח וכל שנקרע רובה ולא הוי טפח זו היא ששנינו הקטנה ברובה. המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ טרפה. ת"ר מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה משני צדדין טרפה נמצא עליה קורט דם (שם נא.) בידוע שקודם שחיטה ואם לאו בידוע שלאחר שחיטה הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה לא הגליד פי המכה המוציא מחבירו עליו הראיה נפקא מינה למקח וממכר אי הכי כולהו ניקבי נמי ניבעי קורט דם שאני דכיון דהואי מחט דמא קריר וסמיך עליה ודוקא שניקבו לחוץ אבל עיילא מחט בין משכא למשכא דכרסא אי נמי ביני איטפי דביני כסי ודהמסיסא וניקבו זה לתוך זה לית לן בה. נפלה מן הגג. (שם נא.) חיותא דנפל מאיגרא בדלא ידיע אי רוחא דחפתא אי אשתרוקי אשתריקא או איגנדורי איגנדרא או נפלה באריתא אי מידלי איגרא או עמיקא אריתא עשרה פושקי אסירא משום ריסוק איברים ואם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה וצריכה בדיקה אבל קיימא חיותא אאיגרא וחזת שערי ואספסתא ואידריא טליא מאיגרא לארעא ודאי מימד אמדא נפשה דמציא טליא ולא מרסקין גרמא ושחיט לה בשעתיה וכשרה וכמעשה דרבינא וכרב כהנא דאמר מימד אמדא נפשה לאו משום דסרוכי מסרכא אבל נפלה מן הגג וקיימא ומסגיא כשרה וצריכה בדיקה כנגד בני מעיים. חוט השדרה שנפסק מחוליא לחוליא ולא מציא מסגיא טרפה דחיישינן לריסוק איברים. ההיא אימרתא דהות בי רחבוניא ונפלה מאיגרא דהוה שדרן כרעא בתרייתא אמר רב יימר האי דקא שדרה כרעא שיגרוני בעלמא הוא דנקיט לה. מתקיף לה רבינא דילמא חוט השדרה איפסיק בדיק ואשכח כרבינא ואף על גב דאשתכח כרבינא הילכתא כרב יימר מאי טעמא חוט השדרה לא שכיח שיגרוני שכיחי. (נזיר לא:) תורא א"ר חסדא אוכמא למשכיה סומקא לבשריה חיורא לרדיא. (חולין נא:) ההוא תורא דבהדי דכבשי ליה נפל אישתמע קל גונחיה אזל רב יצחק בר שמואל בר מרתא נקיט שקיל שופריה שופריה אמרי ליה רבנן לא חייש מר לריסוק איברים אמר להו הכי אמר רב צפרניו נועץ עד שמגיע לארץ. (ב"ק נ:) ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי אזל מריה שחטיה אסריה רב נחמן לההוא תורא א"ר נחמן אי שקיל מרי דתורא קבא דקמחא ואזל תנא אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה מי הוה מפסיד ליה לתוריה דקאי עליה בכמה אלמא קסבר רב נחמן יש חבט לפחות מעשרה. (חולין נא:) והילכתא עמדה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה בעיא הלכה אפילו בדיקה נמי לא בעיא. נשתברו רוב צלעותיה טרפה.