הלכות גדולות · סימן ס״א, ג׳

(שם ע"ב) אמר רפרם האי ריאה דדמיא לאופתא טרפה. איכא דאמרי בגישתא ממש כי אופתא איכא דאמרי בחזותא דנפיחא כי אופתא איכא דאמרי דשיעא כי אופתא והוא דלית לה חיתוכא דאוני. אמר רב כהנא ריאה דדמי גונא לגונא דכבדא כשרה לגונא דבישרא טרפה וסימנך ובשר בשדה טרפה. אמר רב אחאי ריאה דדמיא לכוחלא כשרה לדיותא טרפה דאמר רבי חנינא האי שחור אדום הוא אלא שלקה. ריאה ירוקה כשרה מדרבי נתן דאמר רבי נתן פעם אחת הלכתי לכרכי הים ובאתה אשה אחת לפני שהיתה יולדת זכרים ומלין אותן ומתים מלו ראשון ומת שני ומת שלישי ומת רביעי הביאתו לפני וראיתיו שהוא ירוק אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיפלו בו דמיו המתינה לו ומלו אותו וחיה והעלו לו נתן הבבלי על שמו אדומה כשרה מדרבי נתן דאמר רבי נתן פעם אחת הלכתי לכרכי הים למזיגת של קפוטקיא ובאתה אשה אחת לפני שהיתה יולדת זכרים ומלין אותן ומתים מלו ראשון ומת שני ומת שלישי ומת רביעי הביאתו לפני וראיתיו שהוא אדום אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיבלעו בו דמיו המתינה לו ומלו אותו וחיה והעלו לו נתן הבבלי על שמו אמר רב סמא בריה דרבא האי ריאה דדמיא כגונא דביעתא דחיורא כביעתא כמוריקא דירוקא כמוריקא דכשותא כולהו טרפה ואלא ירוקה כשרה כגון מאי כגון כרתי (שם מז:) אמר רבינא אטום בריאה דכי נפחת לה אית בה דוכתא דמיטמטם ולא עייל זיקא בגויה ולא קא משמש בה זיקא חוששין שמא יבשה היא מאי תקנתיה מייתינן סכינא וקרעינן בההיא דוכתא פורתא אי אית בה מוגלא מחמת מוגלא הוא דלא קא משמשא וכשרה ואי לית בה מוגלא מייתינן גדפא או רוקא ומותבינן בחיתוכא אי מבצבצא ומפקא זיקא לעיל ודאי אית בה חיותא וכשרה היא ואי לא מבצבצא ודאי יבישה היא וטרפה אמר עולא א"ר יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה היכי דמי נשפכה כקיתון דמישתדא ככוזא דמיא. ר' חנינא חלש על לגביה ר' נתן וכל גדולי הדור אייתו לקמייהו ריאה שנשפכה כקיתון ואכשרוה אמר רבה והוא דמקיימין סימפונתא מנא ידעינן מייתינן צעא דקוניא ושפכינן לה בגוה אי אית בה סורייקי סומקי ודאי איפסיקו שורייקי דאיחממו להו וטרפה דהי נינהו סימפונות דידה ואי לית סורייקי חיורי כשרה. אמר רב יוסף האי ריאה דכי נפחין לה אתי מינה קל אושא ולא ידיע הי אושא אי מן גוה אי מן ברא חיישינן דילמא מיבזא בזי קרמא דריאה וזיקא לתתאי קא נפיק ודוכתיה הוא דלא ידיע מאי תקנתיה מייתינן בקיטא משיכלא דמיא קרירי ואי סיתוא היא משיכלא דמיא פשורי ומותבינן לה בגויה ונפחינן לה וחזינן אי מברבקין מיא ודאי נוקבא דאית בה מן בראי וטרפה ואי לא מברבקין מיא קרמא גוא אינקיב ברא לא אינקיב ואושא בעלמא הוא דאיכא ביני סימפוני ומסרכין וביני ביני הוא דקא אושא וכשרה. אמר רב נחמן ריאה שנמוקה וקרום שלה קיים כשרה היכי דמי נמוקה דקרום שלה מאבראי קיים ובדמותיב לה מי גובה בכירה. תנ"ה ריאה שנמוקה וקרום שלה קיים אפי' מחזקת רביעית כשרה נטלה שלפוחית כשרה. (שם מח.) התליעה הכבד זה היה מעשה ועלו עליה אנשי עסיא שלשה רגלים ליבנה ולרגל שלישי התירוה להם מהו דתימא מידי דהוה אכבד יבישה ותהא אסורה קמ"ל דלא דמיא ליבישה וכשרה. אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן מרה שניקבה ודופן סותמתה כשרה. (שם מג.) אמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן נקב קורקבן וכיס שלו קיים כשרה נקב הכיס וקורקבן קיים מאי איתמר אמר רב נחמן נקב זה בלא זה וזה בלא זה כשר. (שם מח.) אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה והיכא במקום רביתא אבל שלא במקום רביתא טרפה ובמקום רביתא היכא בחיתוכא דאוני. א"ר יוסף בר מניומי א"ר נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה שמא נקבה העלתה צמחין דסליק לה סירכא חוששין שמא נקבה מר יהודה משמיה דאביי אמר אף ריאה הסמוכה לדופן חוששין שמא נקבה היכי בדקינן לה אמר רבא רבין בר שבא אסברה לי מייתינן סכינא דחליש פומה ומפרקינן לה מדופן אי איכא מכה בדופן האי סירכא מחמת מכה היא וכשרה ואי לא מחמת ריאה היא וטרפה איני והאמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה התם במקום רביתא כדאמרינן. רב נחמיה בריה דרב יוסף כי האי גוונא בדיק לה בפשורי אי מברבקא טריף לה ואי מכה בדופן שרי לה ואי איכא מכה בדופן מאי טרפה ליתני נמי נקובת הדופן אלא נוקבא דלא מיטרפא ביה לא קתני. ואי ניקבה ריאה ודופן סותמתה וסביך בבישרא כשרה והתניא ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזה הוא פסול החוזר להכשירו זה למעוטי מאי לאו למעוטי ריאה שנקבה ודופן סותמתה ואפי' סביך בבישרא לא לעולם אימא לך היכא דסביך בבישרא כשרה אלא למעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה ממקום אחר דלאו במקום רביתא. (שם מז:) ואמר רבה קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום. (שם מח.) בעא מיניה רבה בר בר חנה משמואל העלתה צמחין כי הני בועי דחיוורן מהו א"ל כשרה א"ל אף אני אומר כן אלא שהתלמידים מזדנזין בדבר דאמר רב מתנה ריאה מליא מוגלא טרפה מים זכים כשרה א"ל כי איתמר ההיא בכוליא איתמר. (שם מו:) ריאה דקיימא גלדי גלדי אוכמי אוכמי חזואתא חזואתא גילדי גילדי דדמי למצורע אוכמי אוכמי דדמי לכוחלא חזואתא גוני ודוקא מידי דמיתכשרא ביה ריאה כגון ירוקה ככרתי ואדומה. (שם מח.) רב יצחק בר יוסף הוה שקיל ואזיל אחורי דר' ירמיה בשוקא דטבחא חזא ריאות דהוו קיימן צמחי צמחי בועי חיורי כדאמרינן ושרא להו. אר"נ כי הוה אזלינן אחוריה דרב נחמן בשוקא דגלדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן חזא להו דקיימן בועי דרברבן מן צמחי ושרא להו. (שם ע"ב) רבי אמי ורבי אסי כי הוו עיילין לשוקא דטבריא חזא להו דקיימן טינרי בועי דרברבן מן כנרי ולא אמרו להו ולא מידי. מחטא דמשתכחא בטרפשא ספק טרפה היא וכל ספק טרפה לאיסור. איתמר מחט שנמצאת בריאה ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא מכשרי ר' מני בר פטיש ור"ש בן אליקים ור"ש בן לקיש טרפי מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר חסרון מבפנים שמיה חסרון ומר סבר לא שמיה חסרון לא דכ"ע חסרון מבפנים לא שמיה חסרון והכא בהא קמיפלגי מאן דמכשר סבר סימפונא נקט ועאל וכשר ומאן דפסיל סבר נקובי נקיב ועאל ושמיה חסרון וטרפה בהא פליגי דמאן דטריף סבר לו בהדי דגניא בהמה עיילא בה הא מחטא ונקובי נקיב ואע"ג דליכא נוקבא קרום שעלה מחמת מכה בריאה הוא וטרפה ומאן דמכשר סבר דהא מחטא בקניא עאל וסימפוניא נקט ועאל וכשרה וכן בחיתוכא וסימפון דכבדא והלכתא כרבנן דמכשרי. ההוא מחטא דאישתכח בחיתוכא דריאה אתא לקמיה דר' אמי סבר לאכשורה איתיביה ר' ירמיה ואיתימא ר' זריקא הריאה שנקבה או שחסרה שדרוה לקמיה דר' יצחק נפחא סבר לאכשורה איתיביה רבי ירמיה ואיתימא רבי זריקא הריאה שנקבה או שחסרה הדר שדרוה לקמים דרבי אמי וטרפה אמרו ליה והא רבנן מכשרי אמר להו הם שהכשירו במחט שנמצאת בריאה והואי ריאה כולה גבייהו והוו חזו אי הוה נקובה או לא הוה נקובה ואכשרוה אנן חיתוכא דאיכא קמן נכשרה דילמא אי הוה כולה ריאה גבן הוה מיתחזי בה נוקבא אלא טעמא דליתה קמן הוא דאסירא דאמרינן מבראי דריאה הוא דנקב מחט ועאל הא איתה לכולה ריאה קמן ולא נקיבא מבראי כשרה ואע"ג דנקיבא מגואי והאמר רב נחמן האי סימפונא דריאה דנקיב טרפה דרב נחמן נקב סימפון לחבירו אבל דיצא בסימפון ולא ניקב לחבירו לא והאמר ר"נ האי הדרא דכנתא דאינקיב לחבריה כשרה מ"ט חבריה מנין עליה א"ל רב אשי טרפות קא מדמית להדדי אין אומרים בטרפות זו דומה לזו ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה. האי בועתא דקיימא בשיפולתא דריאה או על אודנה אי מהדר לה בשרא הדר הדרנא דבעותא ואפי' משהו בעלמא כשרה אי לא חסירה היא וטרפה. היכא דנקיב ריאה בהדי דמשמשמא (דף קכט) ידא דטבחא לא חיישינן (שם מט.) דילמא במקום נקב ניקב וכשרה. ריאה דאית בה מורנא ניעיין אי נפקין ורחשין כשרה ואי לא ניתליה לריאה בשמשא אי כי חימא ריאה נפיק מורנא כשרה ואי לא נפיק טרפה. והיכא דבתר דאישתחיט בהמה אישתכח מורנא דנקב בריאה או בכרס אחר שחיטה הוא דניקב וכשרה וכן הילכתא ולית הילכתא כרבי שמעון דאמר עד שתינקב לבית הסימפונות. ריאה דמינקבא אע"ג דלא מברי נוקבא לגואי ומבראי נקב בעלמא הוא טרפה ואע"ג דפליג ר"ש דאמר עד שתינקב לבית הסימפונות לית הילכתא כוותיה. נקבה הקיבה טרפה (שם נ.) חלב שעל גבי הקיבה דעל קשתא שרי ודעל יתרא אסיר. (שם צג.) אמר רב יהודה אמתא בריש מעיא בעי גררה וזה הוא חלב שעל גבי הדקין אמר רב יהודה אמר שמואל חלב שעל המסס ובית הכוסית אשור וענוש כרת וזה הוא חלב שעל הקרב והאי תרבא דעל קליבוסתא אסור וענוש כרת וזה הוא חלב שעל הכסלים. תרבא דעל וושטא ועל הובליליא ועל סניי דיבי ועל קשתא דכרכשתא דלא מיחבר בכרכשתא ותרבא דחלב לבא דהוא תרבא דעל כבדא ותרבא דעל כוליאתא עד תרבא דחיורא דתחות מתני ופירוסתא דעל פרסא ותרבא דגיד הנשה וקראמי וחוטי דכפלי וחוטי דכוליאתא וקראמי ודכוחלא כולהו אסיר משום כל חלב וכל דם לא תאכלו. חוטי דכרכשא אסירי רביתא היא לבר מן קטינאתא דליבא. תרבא דליבא שרי שירתא דקיימא בשילהי וגרמא טמיא וכפלי וחוטי דבין גרמא לגרמא. נקדתא דאטמא דמי קריאן ססניאתא דאטמא דמיתקרי פנוגסת וקטינאתא דאטמא וגידא נשיא דנקיט מריש אצילא ועד היכא דפריש חוטא דשדרה דאתי ממוקרא דרישא ופריש לתלתא והיינו בין הפרשות דאמרינן היכא דדמי לחרותא דדיקלא ופציל לתלתא חדא לאטמא מהאי גיסא וחדא לגרמא דאליתא ועיקי וקטינאתא דגידא ואסיאתא ובוכני דאטמא ומשכי דגרמי דבי לופאתא. מזרקי דאליאתא תרי הוו דשכיבו בהדי גרמא ותרין עילוי חומרי דחרצא מן פיקא ועד דוכתא דשרי שית חומרי הויאן ואסירן למיכל קראמי דדיכרא תמניא הוו ודנוקבתא שיתא חד דטחלא ותרין דכוליאתא ותרין דכפלי ותרין דביצי וחד דמוקרא. מורקי דאפקותא שיתא הוו ארבעה דדמא מסיבי ותרין חיורי דכיי. מזרקי דדפקי ארבעה חד דשינא וחד דגבי תחות ידא וחד דדרעא דאית עילוי מסא ועד ריש ידא וטמירתא דאתיא תחות מסא וחוטאתא ומזרקי דאית במזרקי דכפלי עשרה הוו שיתא דרכובא וארבעה דעילוי דפני. מזרקי דאטמא כמה הוו חד דאתי מן רישא דנרגא ודביק בדכר ונוקבא בכפא דאטמא וחד בגבה דעטמא כי פתח לה טבחא לאטמא עקר לה מעיקרא מן רישא חד ובונכי חמשא חד חיורתי בנרגא דרישא חד הוי ובונכי. ומזרקי טובא הוו ברטבא דאטמא חד קטינתא דדביקא בחוטאתא וכד פתח לה לאטמא על גיסא אחרינא אתיא קטינתא דשכבא בהדיה דגרמא ואתיא קטינתא מיניה דנרגא ושכבא בגויה דחיורא ומיקריא שמינתא ומישריא לנרגא ומשקליה לדכר ונוקבא ומיפתחיה לשקא דאטמא ומעקר תלת קטינאתא דשכבן בהדי גרמא ומישריה לכפא דאטמא ושפיר דמי. כד מינקיב מעיא טרפה כד מינקיב כרכשא טרפה (שם מח:) כד מינקיב הדרא דכנתא לחבריה וחבריה מגין עליה כשרה. והיכא דמינקיב ריאה ואתי תרבא דפירוסתא סתים לה טרפה (שם מט:) דאמר רב חלב טהור סותם טמא אינו סותם מ"ט האי מיהדק והאי לא מיהדק ואפי' סתים לה תרבא דקני הלב טרפה ואמר רב נחמן חלב העשוי ככובע אינו סותם מאי כובע איכא דאמרי חיטי דתרבא דעל כרכשא איכא דאמרי תרבא דטרפשא דליבא ומן הכא טרפינן בתרבא דליבא. וכד מינקיב פירוסתא דתרבא ואע"ג דלא משתכחא לא מחטא ולא מידי בעלמא טרפה מ"ט דכנתא וכרכשא כד מינקבין הדרי סתמי דהוו להו חלב טהור ופירוסתא כד מינקבא חלב טמא ולא סתמא וטרפה ואע"ג דפליג רב ששת דאמר אחד זה ואחד זה סותם הילכתא כרב דאמר חלב טהור סותם טמא אינו סותם וכעובדא דהוה קמיה דרבא וטרף. חלב טהור בין במקומו ובין שלא במקומו סותם. אמר רבא שמעית מיניה דרב נחמן תרתי חימצא ובר חימצא חד סתים וחד לא סתים ולא ידענא הי מינייהו סתים רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה דרב נחמן אמרי משמיה דר"נ בר חימצא תרבא דעל יתרא וסתים חימצא תרבא דעל קשתא ולא סתים וסימניך יפה כח הבן מכח האב. נקבו הדקין טרפה.