הלכות גדולות · סימן ס״א, ב׳

(שם מה:) תנו רבנן חוט השדרה שנפסק ברובו טרפה דברי רבי רבי יעקב אומר אפילו ניקב הורה רבי כרבי יעקב אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב והאידנא דליכא למיקם על חוט השדרה דפסיק או נקיב לייתי שופתא וניעיילה בתר בונכה וניעוק אי פסיק טרפה אי נקיב כשרה. ועד היכן חוט השדרה אמר רב יהודה אמר שמואל עד בין הפרשות למאי דמי לחרותא דדיקלא ואמאי קרו לה בין הפרשות דאתי ממוקרא דרישא ושפיך לחוט השדרה עד בין הפרשות ופריש לתלת דוכתא חד לעטמא מהאי גיסא וחד לעטמא מהאי גיסא וחד לגומא דאליתא. (שם מר) ניטלה הכבד ולא נשתייר הימנה כלום טרפה ואם נשתייר בה כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה כשרה חד היכא דתלאי וחד בדוכתא דמררתא אבל לא אישתייר כלל טרפה אינקיב טרפשא דכבדא. ניקבה המרה טרפה נטלה קרעינן בדוכתא וטעמינן אי מריר כשרה ואי לא טרפה (שם מג.) כדמנקיב מררתא וסתמא לה כבדא ולא משתפכא כשרה. ניטלה המרה לגמרי הוה עובדא וקרעוה לכבד ואישתכח דבליעא בגויה ואכשרוה אבל ודאי ניטלה המרה ואיתה לתלייה אמרינן מחסר חסר וטרפה ליתיה לתלייה ואיהי אישתקלה לה כשרה כדמשתכחן תרתי מרריאתא או תרתי סניי דיבי ומשתפכן להדדי כשרה כדמשתכחן תרתי סניי דיבי ולא שפכן להדדי טרפה דקיימא לן כל יתר כנטול דמי. (שם מט.) ההיא קשיתא דאישתכח במררתא אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן האי סימפוניא נקט ועייל ואף על גב דלא קא נפקא מירבל הוא דרביל לה והני מילי בקשיתא דדיקלא דשיעא אבל בקשיתא דזיתא נקובי נקב ועייל וטרפה. (שם מח:) ההיא מחטא דאישתכח בחיתוכא דכבדא סבר מר בריה דרב יוסף למיטרפה אמר ליה רב אשי ואי אישתכח בבישרא הוה טריף לה מר אלא אמר רב אשי חזינן אי קופא לגואי סימפוניא נקט ועאל אי קופא לבר נקובי נקיב ועאל וטרפה והני מילי מחטא אלימתא אבל מחטא קטינתא לא שנא קופא לגאו ולא שנא קופה לבר אידי ואידי נקובי נקב ועאל וטרפה. (שם מט.) ההוא מחטא דאישתכח בסימפוניא דכבדא הונא מר בריה דרב אידי טריף רב אדא בר מניומי מכשר אזיל שיילוה לרבינא אמר להו זילו שקלוה לגלימיה דטרופאה ואכשרוה. והיכא דעביא לה כבדא חזינן לריאה דידה אי חיורא כעמר גופנא טרפה ואי סומקא הדרא ובריאה וכשרה. יבשה הכבד שלה טרפה (שם מח.) התליעה כבד זה היה מעשה ועלו עליה בני עסיא שלשה רגלים ביבנה ורגל שלישי הכשירוה להם מהו דתימא מידי דהוה אכבד יבשה ותהא אסורה קמ"ל דלא דמיא ליבשה וכשרה. הריאה שנקבה או שחסרה טרפה (שם מו.) רב ושמואל ורב אסי דאמרי קרמא עילאה והוא דאינקיב תתאה אבל אינקיב עילאה בלא תתאה כשרה דאמר רבה ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשרה והוא דלא מפקא זיקא. (שם מו:) ואמר רבא ריאה שהאדימה מקצתה כשרה האדימה כולה טרפה אמר ליה רבינא לרבא מאי שנא מקצתה דהדרא בריא כולה נמי הדרה בריא מי לא תנן ושאר שקצים ורמשים עד שיצא מהם דם וכי תימא הא לשמונה שרצים מדמינן לה דתניא נצרר הדם ואע"פ שלא יצא אי הכי אפילו מקצתה נמי אלא לא שנא. אמר רבא ריאה שיבשה בין כולה בין מקצתה טרפה וכמה אמר רב פפא משמיה דרבא כדי שתהא נפרכת בציפורן אמר רבא ריאה דקיימא גלדי גלדי אוכמי חזותא חזותא כשרה. אמר אמימר משמיה דרבא אין מקיפין בבועי כדרך שמקיפין בריאה ובבני מעין ובקנה דאלו היכא דאישתכח נקב בבועא ולא ידיע אי קמי שחיטה הוה נקיב אי בתר שחיטה הוה נקיב לא תימא אינקיב בבועא בדוכתא אחריתי ואידמי לי' להאי נקב קמא כי היכי דמדמינן בריאה ובהנך אחריני אלא בבועא ודאי לא תדמי כי הנך. (שם מז.) ואמר רבה הני תרתי בועי דסמיכן להדדי חזי למקום חיבור דביני ביני כמאן דנקיב דמי ולא תכשריה אי חדא ומיתחזיא כי תרתי בדקינן לה בסילוא אי שפיך מוגלא להדדי חדא ניהו וכשרה לתרתין אימור איכא נוקבא מעילוי דסרכא ועבד תרתי בועי וחדא מינייהו נקיבא ומכה הוא ואסרחה לה וחברתה דסתמתה וטרפה. ואמר רבה הני תרתין אוני דסמיכן להדדי לית להו בדיקותא לאכשורי והני מילי בדקיימין שלא כסדרן אבל קיימין כסדרן היינו רביתהו וכשרה. אמר רבא חמש אוני אית לה לריאה כד נפח לה טבחא אפא כלפי גברא תלת מימינא ותרתי משמאלא אי חליפן אי חסר להו טרפה אי יתרן חזינן אי קיימא ההיא יותרת בדרא דאוני ביני ביני כשרה ואי אשתכח על גבה בין מהאי גיסא אפילו זוטרא כי אטרפא דאסא טרפה. אונא דריאה דיבשה ולא משמשא זיקא לימרסא במיא חמימי שפיר קלי קלי ואי לא משמשא ליתי מיא קרירי ולישדי בקניא ולימרסה לההיא אודנא ולינפח בה אי משמשא כשרה ואי לא טרפה.