(פסק) והיכא דאישתלי ושחט בסכין דאישתחיט בה טרפה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מדיחה בחמין וח"א מדיחה אפילו בצונן ושפיר דמי ואי איכא בליתא דפרסא מכפר לה לסכיניה בגויה ושפיר דמי. (שם לב.) אמר רבה השוחט בסכין רעה אפילו הוליך והביא כל היום כולו שחיטתו כשרה. (שם כח:) שחט חצי גרגרת ושהה בו כדי שחיטה אחרת והדר גמרה לשחיטתו שחיטתו כשירה. (שם ח:) אמר רב יהודה אמר רב טבח צריך שיהו לו שני כלים אחד שמדיח בו את הבשר ואחד שמדיח בו את החלבים (שם ט.) אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מאי קמ"ל פשיטא כולהו תנינהו לא צריכא דידע למישחט מיהו הלכות שחיטה לא גמיר מהו דתימא כיון דידע למישחט לסמיך עליה קמ"ל כיון דלא גמיר זימנין דשהי ודריס ולא ידע. (שם) אמר רב יהודה אמר שמואל טבח צריך שיבדוק בסימנין אחר שחיטה ואמור רבנן טבחא דידע הלכות שחיטה ושחט בתר דשפיך כל דמא דשחיטה צריך למיבדק וושט וקנה מקמי דתיתבר אפקותא דחיותא מאי טעמא דילמא אית בהון פסילא בקניא ובוושטא. ואי אינשי (דף קכו) ולא בדק בתר דשחט וושט וקנה אסיר למיכל מינה דההוא חיותא. וצריך טבחא למיגמר כולהו הלכות שחיטה שפיר והדר משתרי להון לישראל למיכל מן בישרא דשחיט ומן קמי דשחיט צריך לברוכי על השחיטה והדר מישחט:
הלכות גדולות · סימן ס׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.