הלכות גדולות · סימן ס׳, א׳

(חולין כח.) תניא רבי אומר וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב סימן אחד בעוף ועל רוב שני סימנין בבהמה (חולין ט.) ומי שאינו בקי בהלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו דכיון דלא גמיר זימנין דשהי וזימנין דדריס ולא ידע ואמור רבנן (שם ב.) הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן שמא ישהו שמא ידרוסו שמא יחלידו וכולן ששחטו ואחרים רואין אותו שחיטתן כשרה. (שם יג.) שחיטת נכרי נבלה ומטמא במשא (שס:) השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה. (שם יד.) השוחט בשבת וביום הכפורים אף על פי שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה. (שם ג:) והיכא דשחט ולא ידעינן אי גמיר הלכות שחיטה אי לא גמיר בדקינן ליה אי גמיר שרי למיכל משחיטתו ואי לא גמיר אסור לאכול משחיטתו ולא צריך למיבדקיה וסכין נמי צריכה בדיקה בטבח דכיון דאית בה פגימתא נקבה להו לסימנין וטרפה. (שם יז:) אמר רב חסדא מנין לבדיקת סכין מן התורה שנאמר ושחטתם בזה ואכלתם. והיכא דשחט בסכין ונמצאת פגומה אפילו שיבר בה עצמות כל היום כולו טריפה. (שם י.) אתמר השוחט בסכין ונמצאת פגומה אמר רב הונא אפילו שיבר בה עצמות כל היום כולו פסולה ורב חסדא אמר כשירה אימר בעצם נפגמה (שס:) והלכתא כוותיה דרב הונא בשלא שיבר והלכתא כוותיה דרב חסדא בששיבר מאי טעמא דאין חוששין שמא פגומה היתה מעיקרא (שם וע"ש) והיכא נמי דבדקה לסכין ושחט בה ובתר דשחט בה נמצאת פגומה טריפה חוששין שמא בעור נפגמה ואי לא בדקה בתר דשחט בה ושחט בה כמה חיווי ובתר דשחטינון בדקה לסכין ונמצאת פגומה כל הנך חיווי דנשחטו בגוה טריפה נינהו דהוה עובדא וטרף רב יוסף תליסר חיווי אלמא צריך למיבדק סכינא בתר דשחיט בה שמא בעור נפגמה וטריפה היא הלכך צריך למיבדקה על כל חדא וחדא מקמי שחיטה וכן בתר שחיטה.