הלכות גדולות · סימן נ״ה, ו׳

(שם לח:) ת"ר כוספן של גוים שהוחמו חמין ביורה גדולה אסור ביורה קטנה מותר איזו היא יורה קטנה אמרי דבי רבי ינאי כל שאין ציפור דרור יכול ליכנס לתוכה והתניא בין יורה גדולה ובין יורה קטנה מותר לא קשיא הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור והא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר. והני קליות דמזבני גוים בשוקא כגון בקילי וחמצי כולהו שרו דתנו רבנן הקפריסין והקפלטאות והחימטליא והחמין והקליות שלהן מותרין ביצה צלויה אסורה (שם לט.) וקורט של חלתית אסור מ"ט משום דמפסקי לה בסכינא ואע"ג דנותן טעם לפגם הוא שמנוניתא דסכינא אגב חורפא דחלתיתא מחליא ליה. עבדיה דרבי לוי הוה קא מזבין חלתיתא אתו א"ל לרבי יוחנן מהו למישקל מיניה אמר להו עבדו של חבר הרי הוא כחבר. גבינה (חולין קטז:) כי אתא רב שמואל בר רב יצחק א"ר יוחנן מעמידין בין בקיבת נבילה ובין בקיבת שחיטת נכרי שלא לחוש לדברי רבי אליעזר. (ע"ז לח.) א"ר שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי גוים. בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו א"ר שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שאינו עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת אין בו משום בישולי גוים מאי בינייהו איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא.