הלכות גדולות · סימן נ״ה, ד׳

(שם סא.) ת"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של גוי ומילאהו יין וישראל דר באותה חצר מותר ואע"פ שאין מפתח וחותם בידו בחצירו האחרת מותר והיא שמפתח וחותם בידו (שם ע"ב) המטהר יינו של גוי ברשותו וישראל דר באותה חצר מותר והוא שמפתח וחותם בידו א"ל ר' יוחנן לתנא תני ואע"פ שאין מפתח וחותם בידו בחצר אחרת אסור עד שיושיב שומר או עד שיבא ממונה הבא לקצין מ"מ שאם נמצא גוי אצלו אין נתפש עליו כגנב דקאמרינן ההוא כרבא דהוה יתיב בה יין דישראל אשתכח גוי דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפש עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסיר. ולא מיבעיא יין נסך דאסור בהנאה אלא אפילו שכרו נמי אסור דתנן (שם סב.) השוכר את הפועל לעשות ביין נסך שכרו אסור דאית ביה תרתי אסור בהנאה ותופש את דמיו וחמיר מערלה וכלאי הכרם ושביעית. ולא מיבעיא שכר יין נסך דאסיר אלא אפי' סתם יינו שכרו אסור בהנאה וטעמא (שה ע"ב) מההוא גברא דאוגר ארביה לסתם יינם יהבו ליה חיטי באגריה אתא לקמיה דרב חסדא א"ל זיל קלינהו בנורא וקברינהו בבית הקברות והני מילי דמי יין נסך ביד ישראל אבל דמי יין נסך וע"ז ביד גוי מותר דתניא (שם סד.) ישראל שהיה נושה בגוי מנה ומכר ע"ז והביא לו יין נסך והביא לו מותר אבל אם אמר לו המתן עד שאמכור עבודה זרה ואביא לך עד שאמכור יין נסך ואביא לך אסור. (שם ל:) א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא שלשה יינות הן יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית סתם יינו אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית המפקיד יינו אצל גוי אסור בשתייה ומותר בהנאה. (שם עג.) יין נסך אסור ואיסר בכל שהו יין ביין ומים במים (דף וקכב) בכל שהן יין במים ומים כיון בנותן טעם זה הכלל מין במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם (שם סה:) יין נסך שנפל על גב ענבים ידיחם ואם היו מבוקעות אסורות. (שם סו.) חמרא עתיקא ועינבי דברי הכל בנותן טעם חמרא חדתא ועינבי אביי אמר במשהו בתר טעמא אזלינן ואידי ואידי חד טעמא הוא והוה ליה מין במינו במשהו רבא אמר בנותן טעם בתר שמא אזלינן והאי שמיה לחוד והאי שמיה לחוד והוה ליה מין בשאינו מינו בנותן טעם. חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי אביי אמר בנותן טעם רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם בתר טעמא אזלינן והאי טעמיה לחוד והוה ליה מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בנותן טעם רבא אמר במשהו בתר שמא אזלינן והאי חלא מיקרי והאי חלא מיקרי. והאי חמירא מיקרי והאי חמירא מיקרי והוה ליה מין במינו ומין במינו במשהו חלא לגו חמרא דברי הכל בנותן טעם וחמרא לגו חלא כגון. דקלי קלי קא נפיל חמרא לגויה דחלא חמרא קמא קמא דמאטי לגבי חלא עד דלא נפיל לחלא שחיט ליה ריחא דחלא הוה ליה ריחיה חלא וטעמא חמרא אביי אמר במשהו רבא אמר בנותן טעם אביי אמר במשהו ריחיה חלא וטעמא חמרא חלא והוה ליה מין במינו ומין במינו במשהו רבא אמר בנותן טעם ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא והוה ליה מין כשאינו מינו ומין בשאינו מינו בנותן טעם. (שם ע"ב) האי בת תיהא גוי לישראל שפיר דמי ישראל לגוי אביי אמר אסור רבא אמר מותר אביי אמר אסיר ריחא מילתא היא רבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא תו והילכתא בכולהו כרבא. (שם עד.) יין נשך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יין נסך שבו. (שם ע"ב) גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה ושל עץ רבי אומר ינגב וחכ"א יקלף את הזפת ושל חרש אע"פ שקלף את הזפת אסורה. אמר מר חוץ מדמי יין נסך שבו (שם עד.) אמר רב הלכה כרשב"ג חבית בחבית אבל לא יין ביין ושמואל אמר אפי' יין ביין וכן אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן אפילו יין ביין וכן א"ר שמואל בר נתן א"ר חנינא אפי' יין ביין וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפילו יין ביין ואע"ג דפליגי שמואל ור' יוחנן ור' חנינא ורבה בר אבוה על רב הילכתא כרב דרב נחמן טעמיה דרבה בר אבוה קאמר וליה לא ה"ל דאמר רב נחמן הלכה למעשה יין נסך יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינו אפילו יין ביין מותר. (שם ע"ב) גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה. אמר רבה דוקא זפתה אבל דרך בה לא סגי ליה בניגוב פשיטא זפתה חנן מהו דאימא הייה דאפ ילו דרך בה והאי דקתני זפתה דאפילו זפתה נמי בעיא ניגוב קמשמע לן דוקא זפתה אבל דרך בה לא סגי ליה בניגוב כי ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה הב לי גברא דמדכי לי מעצרתאי אמר ליה לרב זיל וחזי דלא קא מצוחת עלי בי מדרשא אזל חזייה דהוה שיע טובא אמר האי בניגוב סגי ליה בהדי דקאזיל ואתי עלה איפלי פילא מתותי כרעיה חזיה דמלי חמרא אמר הא לא סגי ליה בניגוב אלא קילוף בעיא והיינו דאמר לי חביבי חזי דלא קא מצוחת עלאי בי מדרשא. במה מנגבה רב אמר במים ורבה בר בר חנה אמר באפר רב אמר במים במים ולא באפר רבה בר בר חנה אמר באפר באפר ולא במים אלא רב אמר במים וה"ה לאפר רבה בר בר חנה אמר באפר וה"ה למים ולא פליגי הא ברטיבתא הא ביבשתא בי רב משמיה דרב אמרי תרתי ותלת שמואל אמר תלת וארבע בסורא מתנו הכי בכהרדעא מתנו בי רב משמיה דרב אמרי תלת וארבע ושמואל אמר ארבע וחמש לא פליגי מר קא חשיב מיא בתראי ומר לא חשיב מיא בתראי פירוש לישנא קמא לרב תרתי ברטיבתא אפר ומים תלת ביבישתא מים ואפר ומים הללו לסורא הללו אחרות לנהרדעא לרב תלת ברטיבתא אפר ומים ואפר ארבע ביבישתא מים ואפר מים ואפר לשמואל ארבע ברטיבתא אפר ומים אפר ומים חמש ביבישתא מים ואפר מים ואפר ומים. (שם עה.) אמר רב יהודה הני רווקי דארמאי דמזיא מדיחן דעמרא מנגבן דכיתנא מיישנן ואי איכא קטרי שרי להו. הני דיקולי וחלאתא דחיטי להו בחבלי דצארי מדיחן דצבתא מנגבן דכיתנא מיישנן ואי איכא קטרי שרי להו.