הלכות גדולות · סימן נ״ה, י״א

(שם יב:) ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפה לא בידו אחת ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה מאי סכנה סכנת עלקא. ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה מאי סכנה סכנת שברירי ואי צחי מאי אי איכא איניש אחרינא בהדיה טמא ליה ואי לא טמא איהו לנפשיה פלניא פלניא אמרה ליך אמיך איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי בכסאי חיורי. ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו הפת והשמן שלהן [רבי וב"ד התירו השמן] ושלקות וכבשים שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ וטרית טרופה וציר שאין בה דגה והחילק וקורט של חלתית ומלח סלקונטית הרי אילו אסורין ואין איסורן איסור הנאה. (שם לט:) ואילו מותרין באכילה חלב שחלבו גוי וישראל רואהו הדבש והדבדבניות ואע"פ שמנטפות אין בהן משום הכשר משקה וכבשין שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה דגה עלה של חלתית וזיתי גלוסקא המגולגלין רבי יוסי אומר השלוחין אסורין והחגבים הבאין מן הסלולה אסורין מן האפותק מותרין וכן בתרומה. ת"ר איזו היא טרית שאינה טרופה כל שראש ושדרה ניכר ואיזהו ציר שיש בו דגה כל שכלבית אחת או שתי כלביות שוטטות בו. (שם מ.) ההיא מכותא דצחנתא דאתאי לסיכרא נפק רב הונא בר חיננא חזא בה קלפי ושריה אמר רבא מי איכא דשרי כי האי גוונא בדוכתא דשכיחי קלפי נפק שיפורי דרבא ואסרי שיפורי דרב הונא בר חיננא ושרו. אמר רב ירמיה מדפתי אמר לי רב פפא כי שרא רב הונא בר חיננא בצירן אבל בגופן לא. אמר רב אשי לדילי אמר לי רב פפי כי שרא רב הונא בר חיננא אפי' בגופן ואנא לא אסרנא ולא שרינא לא אסרנא דאמר ליה רב פפי כי שרא רב הונא בגופן שרא ולא שרינא דהאמר מר יהודה משמיה דעולא מחליקת לטבל בצירן אבל בגופן דברי הכל עד שיהא שדרן וראשן ניכר אמר רב פפא הילכתא שיהא שדרו של כל אחד ניכר.