(שם ע"ב) תניא רשב"ג אומר לא ישכיר אדם מרחצו לגוי מפני שנקרא על שמו וגוי זה עושה בו מלאכה בימים טובים ובשבתות. (שם כב.) הנהו מוריקאי דגוי נקיט בשבתא וישראל נקיט בחד בשבא אתו לקמיה דרבא שרא להו. איתיביה רבינא לרבא ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות לא יאמר לו טול אתה חלקך בשבת ואני נוטל חלקי בחול ואם התנו מעיקרא מותר ואם באו לחשבון אסור איכסיף איגלאי מילתא דהתנו מעיקרא הוו. רב גביהה מבי כתיל אמר הנהו שתלאי דערלה הוו דגוי אכל שני ערלה וישראל אכל שני היתירא אתו לקמיה דרבא שרא להו והא איתיביה רבינא לרבא סיועי סייעיה והא איכסיף לא היו דברים מעולם.
הלכות גדולות · סימן נ״ה, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.