הלכות גדולות · סימן נ׳, ב׳

(שבועות ל:) תנו רבנן מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לדיין שלא יושיב תלמיד בור לפניו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל ועדים מעידין לפני אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים ת"ל מדבר שקר תרחק. (שם לא.) מנין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיחתכנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד שלא יצטרף עמו ת"ל מדבר שקר תרחק האי מדבר שקר תרחק נפקא האי מלא תענה נפקא דרחמנא אמר לא תענה במעך עד שקר אלא כגון דאמר ליה תא אתקום התם ולא תימא מידי ולא תפיק מפומך מילי דשיקרא אפילו הכי אסיר משום שנאמר מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו מאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחברו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בבית דין ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ויגלגל עלי שבועה ממקום אחר ת"ל מדבר שקר תרתק מנין לשלשה שנושין מנה מנה באחד שלא והא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו ממנו מנה ויחלוקו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלא בת מאה מנה שאומרים לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך ת"ל מדבר שקר תרחק. כי אתו לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה שלוף פוזמקך וקום בדינא. מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לבע"ד שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בע"ד חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק רב כהנא מתני מלא תשא לא תשיא. ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין. (סנהדרין ז:) דרש בר קפרא מנא הא מלתא דאמרו רבנן הוו מתונין בדין דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים. אמר רבי אלעזר מנין לדיין שלא יפשע על ראשי עם קודש שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים (מ"ר משפטים) תניא ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו וכי ערותן של כהנים מגולות היו והלא כבר נאמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה אלא כשם שהזהיר הקב"ה את הכהנים שלא יפסיעו פסיעות גסות במקדש כך הזהיר הקב"ה את הדיינין שלא יפסעו פסיעות גסות בדין. (סנהדרין לה.) אשרו חמוץ אשרו דיין שמחמץ את דינו.