הלכות גדולות · סימן נ׳, א׳

(סנהדרין ב.) דיני ממונות בשלשה גזלות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. (סנהדרין ג:) בשלשה מנלן דתנו רבנן ונקרב בעל הבית אל האלהים עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ראשון תחלה נאמר ואין דורשין תחלות אלא עד האלהים יבא הרי כאן אחד אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה. תניא רבי יוסי הגלילי אומר לנטות אחרי רבים התורה אמרה עשה לך בית דין נוטה (שם ה.) תנו רבנן דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן ואפילו יחידי אמר רב נחמן כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי וכן אמר רבי חייא כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. אמר רב האי מאן דבעי מידן דיני ואי טעי ליפטר לישקול רשותא מבי ריש גלותא וכן אמר שמואל לישקול. (נדה מט:) כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות יש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי נדון דיני נפשות למאי הלכתא אמר רב יהודה לאתויי ממזר. יש כשר להעיד ואין כשר לדון למאי הלכתא אמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו. (שם נ.) ההוא סמיא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה קא דאין דינא ולא אמר ליה ולא מידי היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה וחנן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש כשר להעיד ואין כשר לדון והוינן בה לאתויי מאי ואמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו ר' יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה ומאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא איבעית אימא סתמא דרבים עדיף איבעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא.