הלכות גדולות · סימן מ״ט, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(שם ע"ב) ת"ר איזהו קיומו אנו פלוני ופלוני ופלוני איש פלוני בן איש פלוני הביא שטר מחוק לפנינו ביום פלוני ופלוני ופלוני עדיו אם כתוב בו והוזקקנו לעדותן של עדים ונמצאת עדותן מכוונת גובה ואינו צריך להביא ראיה ואם לאו צריך להביא ראיה נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם היה רישומו ניכר כשר ואם לאו פסול. היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה אמר רב נקרע קרע של בית דין נתקרע קרע שאינו של בית דין היכי דמי קרע של בית דין אמר רב יהודה אמר רב מקום העדים מקום הזמן ומקום התורף אביי אמר דקריע שתי וערב (תוספתא פי"א) נימוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.