היכא דשקל זוזי עסקא מחבריה ומית אי נמי שקל מיניה זוזי למיעבד בהון זבינא ואיתיה לזביניה בעיניה ומית וידיע דהאי זבינא בהנך זוזי שקיל אף על גב דנפלו להו נכסי קמי יתמי הדר עסקא למריה ואתי מריה שקיל ליה דאמר רב אידי בר אבין (ב"מ קד:) אם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרו ליה עסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו והלכתא כרבא. ודאי ליתיה בעסקא ואישתני ליה מעסקא לעסקא נשבע וגובה מחצה ואפילו ממטלטלי דאמר רבא (ב"ב ע:) שטר כיס היוצא על היתומים נשבע וגובה מחצה ואפילו ממטלטלי דאי ס"ד ממקרקעי קאמר רבא עד כאן לא שמעינן דבעל חוב גובה ממקרקעי אלא רבא כטעמיה סבירא ליה דלא יעשה מטלטלין אצל בניו. (שם קעג:) המלוה את חבירו על ידי ערב אם יש נכסים ללוה נפרעין מן הלוה ואם אין נכסים ללוה נפרעין מן הערב אבל המלוה את חבירו על ידי קבלן בין יש נכסיס ללוה ובין אין נכסים ללוה נפרעין מן הקבלן היכי דמי ערב והיכי דמי קבלן (שם קעד.) אמר רב הונא הלוהו ואני פורע הלוהו ואני ערב הלוהו ואני חייב הלוהו ואני נותן לך כולן לשון ערבות הן תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני נותן כולן לשון קבלנות הן. והיכא דאמר ליה נמי ממי שארצה אפרע כקבלן דמי:
הלכות גדולות · סימן מ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.