הלכות גדולות · סימן מ״ו, ח׳

(שם סה:) תנו רבנן המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול אבל לא המפתח מכר את המכתשת החקוקה אבל לא את הקבועה מכר את האיצטרובל אבל לא הקלת ולא את התנור ולא את הכירים ולא את הריחים ר' אליעזר אומר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע בין כך ובין כך לא מכר לא את הבור ולא את הרוח ולא את היציע (שם עא.) במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולן מאי שנא מכר ומאי שנא מתנה פירש רבי יהודה בן נקוסא לפני רבי זה פירש וזה לא פירש האי זה לא פירש וזה לא פירש הוא אלא זה היה לו לפרש וזה לא היה לו לפרש. ההוא דאמר להו הבו ליה ההוא ביתא בר מאה גולפי לפלניא אשתכח מחזקא מאה ועשרין אמר מר זוטרא מאה אמר ליה מאה ועשרין לא אמר ליה אמר ליה רב אשי למר זוטרא מי לא תנן במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולן אלמא מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב הכא נמי מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב. (שם עג.) המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצפין ולא את האנתיקי ובזמן שאמר לו וכל מה שבתוכה הרי אלו מכורין. תירן אסקריא וכן הוא אומר ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך. נס אדרא וכן הוא אומר שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס. עוגין תני דבי רבי חייא אלו עוגינין שלה וכן הוא אומר הלהן תעגנה. ואת כל המנהיגין אותה. אמר רבא אלו המשוטות וכן הוא אומר אלונים מבשן עשו משוטיך. (שם עז:) אנתיקי אמר רב פפא עסקא דאית בה. ובזמן שאמר לו וכל אשר בתוכה הרי אלו מכורין.