(שם עב.) תנו רבנן שטר שכתוב בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי ר' מאיר וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית במאי קא מיפלגי מר סבר גזרינן היתירא אטו איסורא ומר סבר לא גזרינן והלכתא כרבנן. (שם עה.) והלכתא המלוה את חבירו כור חטין אם קצץ לו דמים נותן לו דמי חיטים לא קצץ לו דמים הוזלו נותן לו חיטין הוקרו נותן לו דמיהם כמעיקרא והני מילי בשאין חיטין (שם סב:) יש דברים שהן מותרין ואסור לעשותן מפני הערמת ריבית כיצד אמר לו הלויני מנה אמר לו מנה אין לי חיטין במנה יש לי שאני נותן וחזר ולקחן ממנו בעשרים וארבע סלע מותר אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית (שם טז.) אמר לו מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מכור לך אסור מה שאירש מאבא היום מכור לך מה שתעלה מצודתי היום מכור לך מותר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רבי יוחנן מה שאירש מאבא היום מכור לך מותר מפני כבוד אביו מה שתעלה מצודתי היום מכור לך מותר משום כדי חייו. (שם סד.) ההולך לגזוז את רחליו ולחלוב את עזיו ולרדות כוורתו מצאו חבירו ואמר לו מה שעיזיי חילבות מכור לך מה שרחליי גוזזות מה שכוורתי רודה מכור לך מותר אמר לו מה שכוורתי רודה כך וכך מכור לך מה שעיזיי חולבות כך וכך מכור לך מה שרחליי גוזזות כך וכך מכור לך אסור: (שם ע"ב) תנו רבנן ישראל שלוה מן הגוי בריבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית ואם משזקפן עליו במלוה נתגייר גובה קרן וריבית רבי יוסי אומר גוי שלוה מעות מישראל בריבית וזקפן עליו במלוה בין כך ובין כך גובה קרן וריבית אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא הלכה כרבי יוסי והיינו טעמא דרבי יוסי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה (שם עא:) תנו רבנן מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת נכרי אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן הגוי בריבית וביקש להחזירן לו ומצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל גוי מותר היכי דמי כגון שנטל גוי ונתן ביד ישראל והני מילי מעות דגוי דכי העמידו אצל גוי מותר אבל מעות דישראל למימר ליה לגוי שקול ואוזפינון לי בריבית אסור:
הלכות גדולות · סימן מ״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
