הלכות גדולות · סימן מ״ה, י״ז

(שם קב:) בעו מיניה מר' ינאי שוכר אומר נתתי ומשכיר אומר לא נטלתי על מי להביא ראיה אימת אי בתוך זמנו תנינא אי לאחר זמנו תנינא דתנן אחר שלשים יום בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן בתוך שלשים בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן לא צריכה בההוא יומא דשלים זמניה מי עבידי אינשי דפרעי בההוא יומא או לא אמר להו רבי יוחנן תניתוה (שם קג.) שכיר בזמנו נשבע ונוטל שכיר הוא דעבדו ליה רבנן תקנתא משום דבעל הבית טרוד בפועלין הוא אבל הכא שוכר מהימן דמשתבע ומפקע. אמר רבא אמר רב נחמן האי מאי דאגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב עליה שטרא א"ל פרעית פלגא מהימן א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא ואמר ליה פרעית פלגא הכי נמי דמהימן הכי השתא התם שטרא לגוביאנא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למיקרעיה אי נמי מיכתב תברא עליה אבל הכא אמר ליה האי דכתבת עלאי כי היכי דלא אחזיק עלך הוא. אמר ר"נ שואל אדם בטובו לעולם אמר רב מרי בריה דבת שמואל והוא דקנו מיניה אמר רב אשי ומהדר ליה קתיה. אמר רבא האי מאן דשאיל מרא וא"ל למירפק ביה האי פרדיסא רפק ביה ההוא פרדיהא לפרדיסא רפיק ביה כל פרדיסא דבעי לפרדיסי רפיק ביה כמה פרדיסי ומהדר ליה קתיה. אמר רב פפא האי מאן דשאיל גרגותא מחבריה אי א"ל האי גרגותא נפל לא בני ליה גרגותא נפל בני ליה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותא בארעיה עד דמתרמי ליה דוכתא מעליא וצריך למיקנא מיניה. (שם קד.) הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט דתניא אנשי אלכסנדריא היו אוכלין ושותין עם נשותיהם שתים ושלש שנים קודם כניסתן לחופה ובשעת כניסתן לחופה באין אחרים וחוטפין אותן מהם ובקשו חכמים לעשות בניהם ממזרין אמר להם הלל הזקן הביאו לי כתיבת אמותיכם הביאו לי כתובת אמותם ומצא כתוב בהם לכשתכנסי לחופה הוי לי לאינתו ולא עשו בניהם ממזרין. רבי יהושע בן קרחה היה דורש לשון הדיוט דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר המלוה את חבירו לא ימשכננו יותר מחובו שכך כותב לו תשלומתא דאית לך עלי כל קבל דיכי טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב ליה הכי לא קני והאמר רבי יוחנן משכנו ומת שומטו מעל גבי בניו אהני כתבא לגירעון.