הלכות גדולות · סימן מ״ה, ט״ו

(שם צב.) ת"ר חמור וגמל אוכלין ממשאוי שעל גבן ובלבד שלא יטול ביד ויאכילם. (שם פ.) השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקנקן פטור בבקעה וחרש בהר ונשבר הקנקן חייב לדוש בקיטנית ודש בתבואה פטור בתבואה ודש בקיטנית חייב מפני שהקיטנית מחלקת. היכא דלא שני מאן משלם רב פפא אמר דנקיט פרשא משלם רב שישא בריה דרב אידי אמר דנקיט מנא משלם והלכתא דנקיט מנא משלם. ואי דוכתא דמחזקא בגרנדי תרוייהו משלמי. א"ר יוחנן המוכר פרה לחבירו ואמר לו פרה זו נגחנית היא רבצנית היא בעטנית היא היה בה מום אחר וסנפו בין המומין הרי זה מקח טעות. מום זה ומום אחר אין זה מקח טעות תניא נמי הכי המוכר שפחה לחבירו ואמר לו שפחה זו שוטה היא נכפה היא שעמומית היא היה בה מום אחר וסנפו בין המומין הרי זה מקח טעות מום זה ומום אחר אין זה מקח טעות אי מפיק תרי מומי הרי זה מקח טעות א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי היו בה כל המומין הללו מהו א"ל רב מרדכי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא היו בה כל המומין האלו אין זה מקח טעות. פירושא כי פרשינהו למומי כולהו אין זה מקח טעות אי פרשינהו לכולהו ולא אמר מום אחר ואישתכח מום אחר דלא פרשיה הרי זה מקח טעות. (שם ע"ב) כל האומנין שומרי שכר וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם שמור לי ואשמור לך שומר שכר שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם הלוהו על המשכון שומר שכר רבי יהודה אומר הלוהו מעות שומר חנם הלוהו פירות שומר שכר וליתה לדרבי יהודה.