הלכות גדולות · סימן מ״ד, ט׳

(שם צד.) תנא ומתנין על שומר חנם להיות כשואל בדיבורא אמר שמואל בשקנו מידו ורבי יוחנן אמר אפילו תימא לא קנו מידו בההיא הנאה דקא מהימן ליה אממוניה גמר ומשעבד נפשיה והלכתא כר' יוחנן. (שם לט.) אמר רב הונא אין מורידין קטן לנכסי שבוי ולא קרוב לנכסי קטן ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן באחי מאימא. לא קטן לנכסי שבוי משום דמפסיד. ולא קרוב לנכסי קטן ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן דלא ידע קטן דנימחי אתי לאחזוקי בגוייהו. אמר רבה ש"מ מדרב הונא אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל הני מילי באחי דאבא אבל באחי דאימא מחתינן ובאחי דאבא נמי לא אמרן [אלא בארעתא אבל בבתי ל"ל בה ובארעתא נמי לא אמרן אלא] דלא כתב איטדא אבל כתב איטדא מחתינן מאי טעמא איטדא קלא אית ליה ולא היא לא שנא בין אחי דאימא ובין אחי דאבא בין בבתי ובין בארעתא בין כתב איטדא ובין לא כתב איטדא לא מחתינן (שם ע"ב) ההיא סבתא דהוה לה תלת בנתא אישתבאי היא וחדא מינייהו והנך תרתי בנתא שכיבא חדא מינייהו ושבקא ינוקא אמר אביי היכי ליעביד להו להני ניכסי ניחתיה לינוקא דילמא איתה לסבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי לאחתה לאחתא דילמא שכיבא סבתא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן אלא אמר אביי פלגא מהא מחתינן לה לאחתא ואידך פלגא מוקמינן אפוטרופא לינוקא רבא אמר מיגו דמוקמינן אפוטרופא לפלגא מוקמינן לאידך פלגא לסוף שמעו דשכיבא סבתא אמר אביי תילתא יהבינן לאחתא ותילתא לינוקא ואידך תילתא דנקא מחתינן לאחתא ואידך דנקא מוקמינן אפוטרופא לינוקא רבא אמר מיגו דמוקמינן אפוטרופא לדנקא מוקמינן נמי לאידך דנקא. מרי בר איסק ואמרי לה תנא בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א"ל לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה שפיר קאמר לך דכתיב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה אנת א"ל לא אתו סהדאי דאלמא הוא א"ל לדיליה זיל את אייתי סהדי דלאו אחוך הוא א"ל הכי דינא המוציא מחבירו עליו הראיה אמר ליה הכי דייננא לך ולכולהו אלמי חברך סוף סוף אתו ומשקרי תרתי לא עבדי אזל אייתי סהדי דאחוה הוא א"ל זיל פלוג ליה א"ל ליפלוג לי נמי בפרדיסי ובוסתאני דשתל א"ל שפיר קא אמר דתנן הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע (שם מ.) וכן אמר רבא השביחו לאמצע א"ל אביי מי דמי התם איתנהו לקטנים גבי גדולים וידעי וקא מחלי הכא לא ידע דנחיל איגלגל מילתא ומטא לקמיה דרבי אמי אמר להו גדולה מזו אמרו שמין להן כאריס האי דידיה נמי לא ליתין ליה אהדרוה לקמיה דרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות נחית הכא לאו ברשות נחית ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן הדר אהדרוה לקמיה דר' אמי אמר להו לא סיימוה קמאי דקטן הוה. (שם מב.) אמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע וכמה אמר רפרם מסיכרא טפח. אמר רבה ומודה שמואל בערב שבת בין השמשות דלא אטרחוה רבנן ואי שהה למוצאי שבת שיעור למיקברינהו ולא קברינהו חייב ואי צורבא מרבנן הוא אימר דילמא בעי זוזי לאבדלתא והאידנא דאיכא גשושאי אין להם שמירה אלא בשמי קורה והאידנא דאיכא פרומאי אין להם שמירה אלא ביני אורבי והאידנא דאיכא טפיחאי אין להם שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע או בטפח הסמוך לשמי קורה. ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה א"ל אהדרינהו א"ל לא ידענא היכא אותביתינהו אתא לקמיה דרבא א"ל כל לא ידענא פשיעותא הוא זיל שלים. ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותביתינהו בצריפא דאורבני איגנוב אמר רב יוסף אע"ג דלענין נורא פשיעותא היא לענין גנבי מיהא נטירותא היא הוה תחלתו בפשיעה וסופו באונס וכל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור. ואיכא דאמרי אמר רב יוסף אע"ג דלענין גנבי נטירותא היא לענין נורא פשיעותא היא הוה תחלתו בפשיעה וסופו באונס וכל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב. והלכתא כל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב. ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה אשלמינהו לאימיה אותביתינהו בקרטליתא ואיגנוב אמר רבא היכי נידיינו דייני להאי דינא לימא ליה זיל שלים אמור רבנן (שם ע"ב) כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד לימא לה לאימיה שלימי אמרה לא אמר לי דפקדון נינהו דאיקברינהו נימא ליה אמאי לא אמרת לה אמר כ"ש דכי אמינא לה דדידי נינהו טפי מזדהרא אלא אמר רבה משתבע איהו דהנך זוזי יהבינהו נהלייהו לאימיה ומשתבעא אימיה דאותביתינהו בקרטליתא ואיגנוב ופטירי. ההוא אפוטרופא דיתמי דזבן להו תורא ליתמי [ומסרה לבקרא] לא הוה ליה ככי ושיני למיכל ומית אמר רמי בר חמא היכי נידיינוה דייני להאי דינא לימא להאי אפוטרופא זיל שלים יימר אנא לבקרא מסרתיה לימא ליה לבקרא שלים אמר אנא בהדי תורא אוקימתיה ואוכלא שדיי ליה ולא הוה ידענא דלא אכיל מכדי בקרא שומר שכר דיתמי הוא איבעי' ליה לעיוני אי אית להו פסידא ליתמי הכא נמי דאיבעי' ליה לעיוני הכא במאי עסקינן דאשתכח מרי תורא ושקלי יתמי זוזייהו ואלא מאי דקא טעין מריה דתורא ואמר איבעי' ליה לאודוען מאי מודעי ליה הא ודאי מידע ידעי דמקח טעות עבד בהו בספסירא דזבין מהכא ומזבין הכא מישתבע איהו דלא הוה ידע ביה ומשלם בקרא דמי בשר בזול.