הלכות גדולות · סימן מ״ד, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(שם ע"ב) תני רב יוסף והודעת להם זה בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים ילכו זה ביקור חולים בה זו קבורה ואת המעשה זה הדין אשר יעשו לפמשה"ד. (יומא לז.) אמר רב יהודה המהלך לימין רבו הרי זה בור המהלך אחורי רבו הרי זה מגסי הרוח היכי עביד דמצדד אצדודי. (שם נג.) תלמיד שנפטר מרבו אינו מחזיר פניו והולך אלא מצדיד פניו והולך. מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (קדושין לג.) קימה שיש בה הידור ואיזו זו ארבע אמות במה דברים אמורים ברבו שאינו מובהק אבל רבו מובהק מלא עיניו. (שם ע"ב) והלכתא רכוב כמהלך דמי ומחייב למיקם מקמיה וכל תלמיד שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח ממנו (שם לג.) איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע א"ר יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה (ב"מ ל:) איזו היא אבידה מצא חמור או פרה רועים בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכין פרה ורצה בין הכרמים הרי זו אבידה החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב להחזיר שנאמר השב תשיבם היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל אם יש שם ב"ד מתנה עמו בפני ב"ד אין שם ב"ד בפני מי יתנה שלו קודם. אטו הני דאמרינן עד השתא לאו אבידה היא אמר רב יהודה ה"ק איזהו כלל אבידה [שהוא חייב בה] מצא חמור או פרה רועים בדרך אין זו אבידה ולא מיחייב בה חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה ומיחייב בה אמר מר חמור או פרה רועים בדרך אין זו אבידה ואפי' לעולם אמר רב יהודה אמר רב שלשה ימים תניא נמי הכי מצא טלית באיסרטיא קרדום באסרטיא פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה (שם לא.) טלית בצד גדר קרדום בצד גדר פרה רועה בין הכרמים אין זו אבידה שלשה ימים בזה אחר זה הרי זו אבידה ראה מים שוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.