הלכות גדולות · סימן מ״ג, ט״ז

(שם ע"ב) ת"ר מפסגי אילנות מפסגי גפנים מנקפי חגא מנקשי זרעים ועודרי ירקות בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו של בעל הבית אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו. אמר רב יהודה כשות וחזיז אין בהן משום גזל ובאתרא דקפדי יש בהן משום גזל אמר רבינא והני בני מתא מחסיא אתרא דקפדי הוא. (שם צג:) הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגד משלם כשעת הגזילה גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל הטעונה ליגזז גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזילה וכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה (שם סז.) אמר רב חסדא א"ר יוחנן מנין לשינוי מעשה שהוא קונה שנאמר והשיב את הגזילה אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואי לא דמים בעלמא הוא דבעי לשלומי והאי מיבעי' ליה על גזל שלו מוסיף חומש ואין מוסיף חומש על גזל אביו א"כ ליכתוב קרא גזילו מאי הגזילה ש"מ תרתי. איכא דאמרי אמר רב חסדא א"ר יוחנן מנין לשינוי שאינו קונה שנא' והשיב את הגזילה מכל מקום והכתיב אשר גזל ההוא מיבעי' ליה על גזילו שלו מוסיף חומש ואין מוסיף חומש על גזל אביו. אמר עולא מנין ליאוש שאינו קונה שנאמר והבאתם גזול את הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח דלית ליה תקנתא כלל אף גזול נמי לית ליה תקנתא כלל ולא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש. (שם ע"ב) רבא אמר מהכא קרבנו ולא הגזול אימת אי נימא לפני יאוש פשיטא למה לי קרא אלא לאו לאחר יאוש וש"מ יאוש לא קני והא רבא דאמר דגזל קרבן חבריה איבעית אימא הדר ביה איבעית אימא חדא מנייהו רב פפא אמרה. (שם עט.) אתמר אמר ר"א כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים וכשם שקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה כך שכירות נקנית בכסף בשטר ובחזקה שכירות דמאי אי נימא דמטלטלי מטלטלי בני שטרא נינהו אמר רב חסדא שכירות קרקע.