הלכות גדולות · סימן מ״ג, י״ד

(פסק) והכי אמור רבנן משום מר רב יהודה דמאן דמוריך חבריה ובתר דיהב ליה אורכתא מימלך ובעי לבטולי ומוריך איניש אחרינא אית ליה רשותא דהלכתין קיימא לן דשליח שוייה. ומאן דמוריך לחבריה ודחיל דילמא שקיל להון אמר ליה בההיא שעתא דקא מוריך ליה באנפי סהדי דאנא קא משוינא לך שליח לאתויי לי כן וכן זוזי דאית לי בדוך פלן. (שם קיא:) הגוזל ומאכיל את בניו והניח לפניהם פטורין מלשלם ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבין לשלם. תני רבי אושעי' הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם והמניח לפניהם אם גזילה קיימת חייבין אין גזילה קיימת פטורין ואם הניח לפניהם אחריות נכסים חייבין לשלם. (שם קיג.) בעא מיניה רב כהנא מרב שלחן ואוכל עליו מטה ומיסב עליה מהו אמר ליה תן לחכם ויחכם עוד. (שם קיב:) א"ר אסי א"ר שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין קבלה מיניה רבי יוסי ברבי חנינא כגון שהיה הוא חולה או שהיו עדיו חולים או שהיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא. אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל כגון דפתחו ביה בדיניה ולא אתא הא לא פתחו בדיניה מצי משתמיט ואמר לבית דין הגדול אזילנא אי הכי כי פתחי ביה בדיניה נמי אמר לב"ד הגדול קא אזילנא אלא אמר רבינא כגון דנקיט ריסקא מב"ד הגדול. אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח ואי אמר קבעו לי זמנא דאיזיל אייתי סהדי דמרעיא ליה לשטריה [נקטינן לי' אי אתי אתי אי לא] קבעינן ליה שני וחמישי ושני אי אתא אתא לא אתא כתבינן פתיחא עליה ומשמתינן ליה תשעים יומי תלתין יומי קמאי לא נחתינן לניכסיה דאמרינן קא טרח אזוזי מציעא לא נחתינן לנכסיה דאמרינן דילמא לא אשכח למיזף וקא טרח מזבין בתראי לא נחתינן לנכסיה (דף פט) אמרינן לוקח גופיה טרח אזוזי מכאן והילך אי אתא אתא לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה וה"מ דקא מישתמיט אישתמוטי דאמר אתינא אתינא אבל אמר לא אתינא מאלתר כתבינן אדרכתא אניכסיה וה"מ מלוה אבל פקדון מאלתר כתבינן אדרכתא אניכסיה. וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא כתבינן [אע"ג דאית ליה מקרקעי] חיישינן שמא תכסיף. וכי כתבינן אדרכתא מודעינן ליה וה"מ דמקרב אבל דמרחק לא ואי איכא קרובים אי נמי שייראתא דאזלן ואתיין מעכבינן ליה ועד כמה עד תריסר ירחי שתא כי הא דרבינא שהיי' למר אחא בר סמא חריסר ירחי שתא עד דאזל ואתא שליחא לבי חוזאי ולא היא מר אחא בר סמא אלמא הוה דאי נפיל אדרכתא לידיה לא מצי לאפוקה מיניה אלא כגון דאזל שליחא בתלתא בשבא ואתי לארבעה ולחמשה קאי בדינא. אמר רבא שליחא דבי דינא מהימן כבי תרי וה"מ לשמותי אבל לפתיחא אפוקי ממונא היא דבעי למיתב זוזא דפתיחא. אמר רבא יהבינן זמנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי וה"מ דליתיה במתא (שם קיג.) אבל איתיה במתא לא אמרי אשכחיה שליחא וא"ל וכי ליתיה במתא נמי לא אמרן אלא דאתא ביומיה אבל לא אחא ביומיה לא מ"ט משתלי ולא אמרי ליה ואף על גב דאחא ביומיה לא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא אמרי אשכחיה שליחא דבי דינא וא"ל. אמר רבא האי מאן דלא אחא לדינא וכתבי עליה פתיחא לא קרעינן ליה לפתיחא [עד דאתי לבי דינא על דלא ציית דינא] ועד דציית דינא לא קרעינן ליה לפתיחא ולא היא מן כדאמר צייתנא דינא קרעינן ליה לפתיחא. אמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני וזמנא דבתר זמנא ועד למחר לא כתבי' פחיחא. רב אשי איקלע לבי רב כהנא חזא ההיא איתתא דאזמנוה לדינא לצפרא וקא כתבין עלה פתיחא לפניא א"ל לא סבר לה מר להא דרב חסדא א"ל מורדת הויא. אמר רב לא יהבינן זמנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי ולא במעלי שבי ולא במעלי יומי טבי אבל מניסן לבתר ניסן ומתשרי לבתר תשרי יהבינן ממעלי שבתא לבתר שבתא לא יהבינן דילמא אתי לאיטרודי בשבתא. אמר רב נחמן לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה ולא לבני ריגלי בריגלי כי הוו אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו לדידכו כניפנא להו והאידנא דאיכא רמאי חיישינן. ת"ר ישראל וגוי שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני אומות העולם זכהו ואמר לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קדוש השם. (שם ע"ב) אמר רב ביבי בר גוזלא א"ר שמעון חסידא גזל גוי אסור אבידתו מותרת גזלו אסור כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מנין לגזל גוי שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך בזמן שמסורין בידך ולא בזמן שאין מסורין בידך אבידתו מותרת דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב מנין לאבידת גוי שהיא מותרת שנאמר כן תעשה לחמורו וכן תעשה לכל אבידת אחיך לאחיך אתה מחזיר ואי אתה מחזיר אבידת גוי ואימא הני מילי היכא דלא אתאי לידיה דלא מחייב למיטרח בהדי' בישראל אבל היכא דאתאי לידיה מיחייב לאהדורה אמר רבינא אמר קרא ומצאתה דאתאי לידיה במשמע. תניא רבי פנחס בן יאיר אומר ובמקום שיש חילול השם אפילו אבידתו נמי אסורה. אמר שמואל וטעותו מותרת כי הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא (נ"א דפרזלי) מההוא גוי בארבע זוזי ואבלע ליה זוזא יתירא ואמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא. רב כהנא זבן מאה ועשרין דני חמרא מההוא גוי בכלל מאה ואמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא. אמר רב הונא האי מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנא דמלכא וה"מ בשותפי אבל אריסי אפוקי ממונא הוא. ואמר רב בר מתא אבר מתא מיעבט והני מילי בכולארא וכרגא דההיא שתא אבל חליף לה שתא מאי דחליף חליף. ואמר רב הני דמידרו דיירי בתוך התחום אסור ליקח מהם חוץ לתחום מותר ליקח מהם ואם היו בעלים מרדפין אחריהם אפילו חוץ לתחום נמי אסור. מכריז רבא ואיתימא רב הונא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דידע ליה סהדותא לגוי אבר ישראל חבריה ואזל מסהיד ליה בי גוים משמתינן ליה מאי טעמא משום דמפקין ממונא אפומא דחד סהדא (שם קיד.) והני מילי בחד אבל בתרי לא וחד נמי לא אמרן אלא בדינא דמגיסתא אבל בי דואר אינהו נמי מומתא רמו עלייהו. אמר רב אשי האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לגוי אמצרא דישראל חבריה משמתינן ליה מאי טעמא אי נימא משום דינא דבר מצרא והאמר מר זבן מגוי וזבין לגוי לית בה משום דינא דבר מצרא אלא משום דא"ל ארבעת לי אריא אמצראי הלכך משמתינן ליה עד דמקבל כל אונסא דאתי מחמתיה. (שם קיד:) המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה ממנו. (שם קטו.) איתמר גנב ומכר ואחר כך הוכר הגנב רב משום רבי חייא אמר הדין עם הראשון ר' יוחנן משום ר' ינאי אמר הדין עם השני אמר רב יוסף ולא פליגי כאן לפני יאוש כאן לאחר יאוש ותרוייהו אית להו דרב חסדא דאמר רב חסדא גזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה אמר רבא ואם גנב מפורסם הוא לא עשו בו תקנת השוק והא חנן בישא דמפורסם הוה ועשו בו תקנת השוק נהי דאיפרסם לבישותא לגניבותא לא איפרסם. איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק מ"ט דאמרינן ליה לאו אדעתא דהאי מידי דיהב לך יהבת ליה זוזי משכנתא שוי חמשה בארבעה עשו בו תקנת השוק שוי בשוי אמימר אמר לא עשו מר זוטרא אמר עשו. זביני שוי בשוי עשו שוי מאה במאתי רב ששת אמר לא עשו רבא אמר עשו והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק בר מגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו דלא עשו בו תקנת השוק. אבימי בר נאזי חמוה דרבינא הוה מסיק ביה בההוא גברא ארבעה זוזי אזל גנב גלימא אייתי ליה הדר יהיב ליה ארבעה זוזי אחרינא אתו לקמיה דרבינא א"ל הנך ארבעה קמאי גנב ופרע בחובו הוה ארבעה בתראי זיל הב ליה ושקול גלימך מתקיף לה רב כהן ודילמא גלימא אגורי אגריה נהליה בהנך ארבעה קמאי והנך בתראי הימוניה הימניה כי היכי דהימניה מעיקרא איגלגל מילתא ומטאי לקמיה דרגא אמר להו הלכתא כרב כהן. ברשא גנב ספרא אזל זבניה לפפונא בתמנן זוזי אזל פפונא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרין אמר אביי אזיל מארי ספרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל ספריה ואזיל בר מחוזא שקיל מפפונא ארבעין. מתקיף לה רבא השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק לוקח מלוקח לא כל שכן אלא אמר רבא אזיל מרי ספרא שקיל ארבעין מפפונא ותמנן מגנבא.