הלכות גדולות · סימן מ״א, א׳

(ריש נדה) שמאי אמר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. כל אשה שיש לה ווסת דייה שעתה המשמשת בעדים הרי זו כפקידה וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה. (שם ד) רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת ומניקה וזקנה אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא בבתולה אבל הלכה כר' אליעזר. (שם ע"ב) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בארבע חדא הא ואידך דתניא המקשה כמה תשפה ותהא זבה מעת לעת דברי ר' אליעזר והלכה כדבריו. אידך דתנן הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור יום שביעי ומצאו טהור ושאר ימים לא בדקו רבי אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה ר' יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ושביעי בלבד ר' עקיבא אומר אין להם אלא יום שביעי בלבד ותניא ר' יוסי ורבי שמעון אומר נראין דברי ר' אליעזר מדברי ר' יהושע ודברי ר' עקיבא מדברי כולם אבל הלכה כר' אליעזר. אידך אחורי כלים שנטמאו במשקין רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין ור' יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין ולומר הלכה כר"א באחורי כלים לפי שאין למדין הלכה מפי תלמיד ותו ליכא והתנן (שם ח.) רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר כי אמר שמואל הלכה כר"א בארבע בסדר טהרות אבל בשאר סדרי איכא טובא הכי נמי מסתברא דתנן ר' אליעזר אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר ש"מ. הלכה בוסתות דתנן (שם סג:) אין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלשה פעמים ואינה מיטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלשה פעמים (שם יא:) אמר רבי זעירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק היכא דלא קבע לה וסת בין ערה ובין ישינה בעיא בדיקה. (שם יב.) אמר רבא ש"מ קסבר שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה. תנו רבנן דרך חמרין ופועלין והבאין מבית האבל ומבית המשתה נשיהם להם בחזקת טהרה ובאין ושוהין עמהן בין ערות ובין ישנות במה דברים אמורים בשהניחה בחזקת טהרה אבל הניחה בחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שתאמר לו טהורה אני. א"ל רב פפא לרבא מהו למיעבד כי הא מתניתא א"ל סודני לא מיגניא באפך. (שם ע"ב) אמר רב כהנא שאלתינהו לאינשי ביתיה דרב פפא ודרב הונא בריה דרב יהושע כי אתו רבנן מבי רב מי מצרכי לכו בדיקה ואמרו לא ולישיילינהו לדידהו דילמא אינהו מחמרי לנפשייהו. ת"ר כל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ויוציא ולא יחזיר עולמית דברי רבי מאיר רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר משמשת בשני עדים אחד לפני תשמיש ואחד לאחר תשמיש והן עוותיה ותקוניה משום רבי חנין אמרו אוי לו לבעלה של זו אסורה לשמש דילמא מקלקלא ליה. ואין לה כתובה כיון דלא חזיא לביאה לית לה כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות תנאי כתובה ככתובה דמי. יוציא ולא יחזיר עולמית פשיטא לא צריכה דהדרא איתקנה מהו דתימא להדרה קמ"ל דלא דזימנין דאזלא ומינסבא לאחר ומיתקנה ואמר בעלה הראשון אלו הייתי יודע שהוא כן אפי' נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין משום רבי חנין אמרו אוי לו לבעלה של זו איכא דאמרי לר"מ קא"ל דבעי למיתן לה כתובה ואיכא דאמרי לר' חנינא בן אנטיגנוס קא"ל דאתיא לקלקוליה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' חנניה בן אנטיגנוס במאי אי בעסוקה בטהרות הא אמרה שמואל חדא זימנא אי בשאין עסוקה בטהרות האמר כל לבעלה לא בעיא בדיקה דאמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק ואוקימנא בעסוקה בטהרות מאן דמתני הא לא מתני הא אוי לו לבעלה דלבו מפקו דבעי כל שעתא מיפרש מינה ומשתפי. (שם יג.) כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת באנשים תיקצץ מאי טעמא נשים דלאי בני הרגשה נינהו משובחת אנשים דבני הרגשה נינהו תיקצץ. תניא ר"א אומר כל האוחז באמה ומשתין מים מביא מבול לעולם אמרו לו לר"א והלא ניצוצות ניתזין לו על ברכיו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרין אמר להם מוטב יוציא לעז על בניו ואל יעשה רשע שעה אחת לפני המקום. תניא אידך אמר להם רבי אליעזר אפשר שיעמוד על גבי מקום גבוה וישתין או ישתין בעפר תיחוח ואל יעשה שעה אחת רשע לפני המקום. אמר רב נחמן אם היה נשוי מותר. (ברכות מ.) אמר רבה בר שמואל משום ר' חייא אין מי רגלים כלים אלא בישיבה אמר רב כהנא ובעמידה בעפר תיחוח ובמקום קשה יעמוד במקום גבוה וישתין במקום נמוך (נדם יט.) חמשה דמים דאמרינן טמאים באשה מן התורה מנין וטהרה ממקור דמיה והיא גלתה את מקיר דמיה הרי ארבעה דמים מן התורה. חמישי מנין זה אדום שלקה דאמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה. חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזג ב"ש אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי וב"ה מטהרין הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין א"ר מאיר אם אין מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך איזה הוא אדום כדם המכה שחור כחרת [עמוק מכאן טמא] דיהה מכן טהור. כקרן כרכום כברור שיש בו. כמימי אדמה מבקעת בית כרם דמציף מים. וכמזג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני. (שם ע"ב) מאי כדם המכה אמר רב יהודה אמר שמואל כדם שור שחוט. (שם כ.) ושחור כחרת אמר רבה בר רב הונא שחור שאמרו דיו. תניא נמי הכי שחור כחרת וחרת שאמרו דיו. א"ר חנינא האי שחור אדום הוא אלא שלקה. כקרן כרכום כברור שבו תנא לח ולא יבש. תני חדא כתחתון ולא כעליון ותניא אידך כעליון ולא כתחתון ותניא אידך כתחתון וכל שכן כעליון ותניא אידך כעליון וכל שכן בתחתון אמר אביי תלתא דארי דתלתא תלתא טרפי הוו נקוט דרא מיצעא וטרפא מיצעא בידך. כי אתו לקמיה דרבי אבהו אמר להו בגושייהן שנינו. כמימי אדמה מבקעת בית כרם תנו רבנן במימי אדמה מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים בקליפת השום ואין שיעור למים ואין שיעור לעפר ואין בודקין אותן צלילין אלא עכורין צללו חוזר ועוברן וכשהוא עוברן אין עוברן ביד אלא בכלי. (שם כא.) ובמזג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני תנא כרמלי נידון כשרוני חי ולא מזוג חדש ולא ישן. א"ר יצחק בר אבדימי וכולן אין בודקין אותן אלא בכוש של (דף פה) טבריא פשוט מאי שנא כוס של טבריא פשוט דכולי עלמא כוס מחזיק לוג עושין אותו ממאה מחזיק שני לוגין עושין אותו ממאתים. ואלו כוס של טבריא אפי' מחזיק שני לוגין עושין אותו ממאה איידי דקליש ידיע ביה טפי (שם כ.) אמר רב יהודה אמר שמואל וכולן אין בודקין אותן אלא על גבי מטלית לבנה. א"ר יצחק בר אבדימי שחור על גבי עור אדום. תינוקת בת יום אחד מטמא בנדה. (שם מד.) מנא הני מילי דת"ר אשה אין לי אלא אשה תינוקת בת יום אחד לנדה מנין ת"ל ואשה. בת עשרת ימים מטמא בזיבה מנהני מילי דת"ר אשה אין לי אלא אשה בת עשרת ימים לזיבה מנין ת"ל ואשה (שם לב.) אמר רבי יוסי מעשה בעינבל והטבילוה קודם לאמה. ואמר ר' מעשה בבית שערים והטבילוה קודם לאמה. ואמר רב יוסף הוה עובדא בפומבדיתא והטבילוה קודם לאמה משום הכין כד מנסבינן קטנה מצרכינן לה טבילה. (שם סג:) היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אין אסורה אלא עם הנץ החמה רבי יהודה אומר כל היום שלה והתניא רבי יהודה אומר כל הלילה שלה לא קשיא הא דרגילה למיחזא בתחלת יממא הא דרגילה למיחזא בסוף ליליא. תני חדא ר' יהודה אוסרה לפני וסתה ומתירה לאחר וסתה ותניא אידך איפכא לא קשיא הא דרגילה למיחזא בתחלת יממא הא דרגילה למיחזא בסוף ליליא אמר רבא הלכה כרבי יהודה ומי אמר רבא הכי והתניא והזרתם את בני ישראל מטומאתם מכאן אמר רבי יאשיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהם סמוך לוסתן וכמה אמר רבא עונה וכמה עונה או יום או לילה רגילה דחזיא בסוף ליליא מאורתא אסירא חלף ליליא ולא חזיא ביממא שריא וכן בסוף יממא מתחלת ליליא. ואיתתא כד חזיא נדה כדפסקא שביקא ההוא יומא דפסקה ביה והדר מניא שבעה נקיים וטבלה לאורתא דתניא (יומא ו.) כל חייבי טבילות טבילתן ביום נדה ויולדת טבילתן בלילה (נדה סז:) ואפילו כי טבלה בשמיני לא תטבול אלא בלילה משום סרך בתה. והיכא דאיכא אונסא דלא מציא למטבל בליליא טבלה ביממא ושפיר דמי. אתקין רב אידי בר אבין בנרש למיטבל ביממא דתמניא משום אונסא דגנבי ורב אחא בר יעקב בפפוניא משום אונסא דאריואתא ורב יהודה בפומבדיתא משום צנה ורבא במחוזא משום אבולאי. וכי טבלה צריכה לעיוני בנפשה דילמא מוסא בבשרה מידי וקא הוי חציצה בין גופה למיא דכי האי גוונא הוי חציצה כדתניא (תוספתא מקואות פ"ו) הדם והדיו והדבש והחלב יבשין חוצצין לחין אין חוצצין שרף התאנה ושרף השקמה ושרף החרוב ושרף התות יבשין חוצצין לחין אין חוצצין ושאר כל שרפי אילנות בין לחין ובין יבשין חוצצין מפני שהם שעם. אמר שמואל כל שרפי אילנות הרי אלו חוצצין אמר רב זו שאמרו חכמים דם לח אינו חוצץ לא אמרו אלא בשלא תבשל באש אבל נתבשל באש בין לח ובין יבש חוצץ. מלולי זיתים וענבים יבשים חוצצין לחין אין חוצצין מלולי תאנים ותמרים בין לחין ובין יבשין חוצצין. (נדה סז.) אמר רבה בר רב הונא נימא אחת קשורה חוצצת מפני שאין המים נכנסים בה שלש אין חוצצות מפני שהמים באין שתים איני יודע אמר רבה בר רב הונא שכבת זרע יבשה חוצצת לחה אינה חוצצת אמר רב שרטין הרי זה חוצץ וגושפנקא באצבעתא חוצץ.