הלכות גדולות · סימן מ׳, ה׳

(קידושין ו.) ת"ר אס"ק שב"ז סימן. הרי את אשתי הרי את ארוסתי הרי את קנויה לי מקודשת הרי את שלי הרי את ברשותי הרי את זקוקה לי הרי זו מקודשת וליתנהו כולהו בחדא זימנא תנא תלת תלת שמעינהו וגרסינהו. היה מדבר עם אשה על עסקי גיטה וקידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דיו רבי יהודה אומר צריך לפרש אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין באותו ענין וכן א"ר אלעזר אמר רבי אושעי' והוא שעסוקין באותו ענין כתנאי רבי אומר והוא שעסוקין באותו ענין ור"א ברבי שמעון אומר אף על פי שאין עסוקין באותו ענין אי אין עסוקין באותו ענין מנא ידעה מאי קאמר לה אמר אביי מענין לענין ובאותו ענין אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי. (שם ע"ב) אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת ריבית האי הנאת מלוה היכי דמי אי נימא דאוזפה ארבעה בחמשה ריבית מעליתא היא ועוד היינו מלוה אלא דארוח לה זמנא דאמר לה האי מידי קא מוזיפנא ליך חלופיה ההוא דבעינא משקליה בתר תלתין יומי ליהוו גביך עשרה יומי אחריני ובההוא הנאה דהנך עשרה יומי איקדש לי מקודשת ובמלוה גרידתא שאין עליה משכון וליכא פרוטה בהדה קאמרינן דלא תפשי בה קידושי והני מילי היכא דלא בעלה אבל קדיש במלוה גרידתא ובעל צריכה גט מיניה (כתובות עד.) דאמר רב יוסף בר אבא א"ר מנחם אמר רבי אמי המקדש במלוה ובעל על תנאי ובעל בפחות משוה פרוטה ובעל צריכה הימנו גט. והיכא דקדיש באיסורי הנאה לא הוו קידושי ודאי זבינהו וקדיש בדמייהו הוו קידושי דתנן (קידושין נו:) המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל ובעגלה ערופה ובצפרי מצורע ובשער נזיר ובפטר חמור ובבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן הרי זו מקודשת (קידושין נח.) מ"ט מדגלי רחמנא גבי ע"ז והיית חרם כמוהו כל שאתה מחיה ממנו הרי הוא כמוהו ע"ז היא דתפסה דמה הא איסורין שבתורה לא. זר"ק אבא פלונ"י סל"ע לענ"י כל"ב סימ"ן.