הלכות גדולות · סימן ל״ט, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(פסק) (שם עח.) והיכא דקיימא ברשות הרבים וזרקיה ניהלה אי מקרב גט לגבה דהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו מגורשת אי מקרב לגביה דידיה והוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו אינה מגורשת שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין לשמרו מגורשת ואינה מגורשת למאי הלכתא (יבמות לא.) דאי כהן אסירא ליה אי ערוה היא ומת הבעל צרתה בעיא חליצה מפני שהיא ספק למאי נפקא מינה (גיטין עד:) לחיוביה לבעל במזונותיה ובפרקונה ואם מתה יורשה ואם מת הוא גובה כתובתה ואפילו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו דקאמרינן מגורשת מישרא לא שרינן לה לאינסובי (גיטין עח:) דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כדי שתשוח ותטלנו ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטה לידה ואמר ליה רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא ואצרכוה חליצה. (שם עז:) הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה מגורשת אמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצירה ורבי אושעי' אמר אפילו היא בטבריא וחצירה בציפורי היא בציפורי וחצרה בטבריא הלכתא כעולא או כרבי אושעיא (ב"מ יב.) אמר רב אשי האי חצר מהיכא איתרבאי מידה ולא גרע משליחות גבי גט דחוב הוא לה בעינן היא עומדת בצד ביתה או בצד חצירה גבי מתנה דזכות הוא לו בדעת אחרת מקנה אותה אף על גב דאינו עומד בצד שדהו קני דהוה ליה זכין לאדם שלא בפניו מדקמתריץ רב אשי כוותיה דעולא ש"מ כוותיה דעולא. (ריש גיטין) המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם (שם ה:) אתמר בפני כמה נותנו לה רבי יוחנן ורבי חנינא חד אמר בפני שנים וחד אמר בפני שלשה תסתיים דרבי יוחנן דאמר בפני שנים דרבין בר רב חסדא אייתי גיטא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה זיל הבי' ניהלה באנפי תרי ואימא לה בפני נכתב ובפני נחתם. תסתיים מאן דאמר בפני שנים קסבר שליח נעשה עד ועד נעשה דיין מאן דאמר בפני שלשה קסבר אין שליח נעשה עד ואין עד נעשה דיין והא קא קיי"ל אין עד נעשה דיין הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן עד נעשה דיין הא ודאי קיי"ל בדרבנן עד נעשה דיין תניא כוותי' דר' יוחנן המביא גט ממדינת הים נתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפ"נ יוציא והולד ממזר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין הולד ממזר כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה [בפני שניס] ויאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם. רבה בר בר חנה אייתי גיטא פלגיה איכתיב קמיה ופלגיה לא איכתיב קמיה אתא לקמיה דרבי אלעזר אמר ליה אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך (שם ו.) רב אשי אמר אפילו קן קולמוס אפילו קן מגילתא. תניא כוותיה דרב אשי המביא גט ממדינת הים אפילו הוא בבית וסופר בעלייה הוא בעלייה וסופר בבית כשר ואפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר. הוא בבית וסופר בעלייה הא לא קא חזי ליה אלא לאו כגון דאיכא קן קולמוסא וקן מגילתא. ואפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר מאן אילימא שליח השתא הוא בבית וסופר בעלייה דלא קא חזי ליה אמרת כשר נכנס ויוצא מיבעיא אלא לאו סופר סופר פשיטא לא צריכא דנפק לשוקא ואתא מהו דתימא איניש אחרינא אשכחיה ואמר ליה קמ"ל.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.