הלכות גדולות · סימן ל״ז, ד׳

(שם כא:) תניא ר' יהודה אומר אומרין לו לאדם לב זה עליך ואמר לאו מתירין אותו. רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו אומרין לו לאדם אלו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה כלום נדרת ואומר לאו מתירין אותו. ההוא דאתא לקמיה דר' אמי א"ל כדו תאהית א"ל לא ושרייה. ההוא דאתא לקמיה דרבי אלעזר א"ל בעיא ואלו לא מרגזין לה לא בעיא כלום (נהר) א"ל תהא כבעיא. ההוא איתתא דאדרתה לה לברתה אתאי לקמיה דרבי יוחנן אמר לה אלו הוה ידעת דאמרן מגיראתא דברתיך עלה אי לאו דחמת בה אימה מלין דעזוב' ברא לא אדרת יתה מי אדרתה אמרה ליה לא ושריה. (שם כב.) בר ברתיה דרבי ינאי סבא אתא לקמיה דר' ינאי רבה א"ל אלו הוה ידעת דפותחין פינקסך ומשמשין בעובדך מי נדרת אמר רבא מאי קראה ואחר נדרים לבקר. (שם סה:) פותחין לאדם בכתובת אשתו. מעשה שנדר אחד מאשתו הנאה והיתה כתובתה ארבע מאה זוז ובאת לפני ר"ע וחייבו ליתן לה כתובתה אמר לו רבי שמונה מאות דינר הניח אבא (דף עו) נטל אחי ארבע מאות ואני ארבע מאות לא דייה שתטול היא מאתים ואני מאתים אמר לו ר' עקיבא אפי' אתה מוכר שער ראשך חייב אתה ליתן כתובתה אמר אלו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר והתירו ר' עקיבא. אמר לו אפילו אתה מוכר שער ראשך שמעת מיניה מטלטלי משתעבדי לכתובה אמר אביי קרקע שוה שמונה מאות דינר והא קתני שער ראשך ושער ראשך מטלטלי הוא ה"ק ליה אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל שמעת מינה אין מסדרין בבעל חוב אמר רב נחמן לומר שאין מקרעין שטר כתובה. (ר"ה יב:) המודר הנאה מחבירו לשנה אם אמר לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא נדר הימנו אלא באחד באלול אין לו אלא עד אחד בתשרי (גיטין מה:) המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משוה נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רביה לא יחזיר ושלא ידעו בו רביה יחזיר ר"מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאין צריך חקירת חכם יחזיר אמר ר"א לא אסרו אלא מפני זה. א"ר יוסי ברבי יהודה מעשה בציירן באחד שאמר לאשתו קונה שאני מגרשך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן והוא שאמר לה משום שם רע אני מוציאך משום נדר אני מוציאך. (גיטין מו.) איכא דאמרי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן וצריך שיאמר לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך משום נדר אני מוציאך. (שם לו.) אמר אמימר הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה נדר על דעת רבים אין לו הפרה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה דההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה קא פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אשכח דדאיק כוותיה. (נדרים פט:) שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה שמת אביה ויתומה בחיי אביה. (שם סז.) נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה הפר האב ולא הפר הבעל הפר הבעל ולא הפר האב אינו מופר ואצ"ל שקיים אחד מהם. (שם ע.) מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח האב מכח הבעל דבר אחר יפה כח הבעל מכח האב שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר. (שם עא.) נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. (שם עב:) דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרה בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר. (שם עג:) בוגרת וששהת שנים עשר חודש ואלמנה שלשים יום ר' אלעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר וחכמים אומרים אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו. (שם עד.) שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין ר"א אומר יפר ורבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשנים רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים א"ר אלעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מיפר נדריה אשה שקנו לו שמים אינו דין שיפר נדריה אמר לו רבי עקיבא לא אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו שאין לאחרים בה רשות תאמר באשה שקנו לו שמים שיש לאחרים בה רשות אמר לו רבי יהושע עקיבא דבריך בשני יבמין מה אם את משיב על יבם אחד אמר לו אין היבמה גמורה לאישה כשם שהארוסה גמורה לאישה (שם עה.) האומר לאשה כל נדרים שתדורי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין ר"א אומר מופר וחכ"א אינו מופר אמר רבי אלעזר מה אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לו אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר. (שם עו:) הפרת נדרים כל היום יש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בלילי שבת מיפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר. (שם סז.) ומנלן דנערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה אמר רבא דאמר קרא ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה. ודוקא דמפר לה בההוא יומא דשמע ואי לא לא הויא הפרה וכי אמר לה לימא לה (שם עז:) מופר ליכי מבוטל ליכי אבל שרי ליכי ומחול ליכי לא. (שם לא:) קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ומותר במולי ואסור במולי אומות העולם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם שאין הערלה קרויה אלא על שם גוים שנאמר כי כל הגוים ערלים. ינוקתא דלא אריסא ונדרא נדרא ונערה היא כי שמע אביה מיפר לה בההוא יומא דשמע וכן איתתא דנסיבא ונדרה או דמשתבעא כי שמע גברה ומיפר לה בההוא יומא דשמע הוא דהויא הפרה ואי לא לא הויא הפרה ותו לא מצי מיפר לה וכי אמר לה לימא לה מופר ליכי מבוטל ליכי: