הלכות גדולות · סימן ל״ז, ג׳

(שם סה.) תניא המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו. מנא הני מילי אמר רב נחמן דאמר קרא ויאמר ה' אל משה במדין אמר לו במדין נדרת לך והתר נדרך במדין דאמר קרא ויואל משה לשבת את האיש אין ויואל אלא שבועה דכתיב ויבא אתו באלה וכתיב וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים וכתיב ויואל שאול את העם. (שם טו:) קרבן לא אוכל לך הקרבן שאוכל לך לא קרבן אוכל לך מותר (שם טז.) שבועה לא אוכל לך השבועה שאוכל לך לא שבועה לא אוכל לך אסור זה חומר בשבועות מבנדרים חומר בנדרים מבשבועות כיצד אמר קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל תפלין שאני מניח בנדרים אסור בשבועות מותר שאין נשבעין לעבור על המצות. (שם יז.) יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל אינו חייב אלא אחת. (שם עז:) לא יאמר אדם לאשתו בשבת מופר ליכי מבוטל ליכי כדרך שאומר לה בחול אלא אומר טלי אכלי טלי שתי והנדר בטל מאליו א"ר יוחנן וצריך שיבטל בלבו. תניא בית שמאי אומרים בשבת מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו. (שם כג.) רבי אליעזר בן יעקב אומר הרוצה שידיר את חבירו שיאכל אצלו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר מאי קאמר כיון דאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל לא שמע ליה ולא אתי בהדי' הכי קתני הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב בו ומדיר נדרי זירוזין הוו. (שם עג.) בעי רמי בר חמא חרש מהו שיפר לאשתו אמר רבא ת"ש ושמע אישה פרט לאשת חרש ש"מ. (שם כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה כולה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור כל השנה כולה יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר אי הוה זכור בשעת הנדר עקריה לתנאיה וקיימיה לנדריה אמר אביי תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר רבה אמר כגון שהתנה בראש השנה ולא ידע ממאי אתני וקא נדר וזכור בשעת הנדר דאתני ואמר על דעת הראשונה אני עושה בטליה לתנאיה וקיימיה לנדריה. רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא א"ל רבא תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ליה בפירקא (שם כד:) אמר רב הונא הלכה כר"א בן יעקב וכן אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר"א בן יעקב.