(שם כ.) תניא לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות ואל תהי רגיל אצל עם הארץ שסופך להאכילך טבלים ואל תהי רגיל אצל כהן עם הארץ שסופך להאכילך תרומה ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך בא לידי ניאוף. רבי אחי ברבי יאשיה אומר כל המסתכל בנשים סוף שהוא בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקיבה של אשה הויין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב יוסף ובאשתו נדה א"ר שמעון בן לקיש עקיבה דקתני הכא מקום התורף מקום שהוא מכוון כנגד העקב. (שם כב:) אמר רבא אמר ר"נ הלכה פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל. משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא אמר ליה כשיבא לידך הביאהו לידי אתא לקמיה אמר ליה לרב נחמן אית לי נדרא למישרי א"ל נדרת אדעתא דהכי א"ל אין א"ל כמה זמנין רתח רב נחמן א"ל זיל לקילעך נפק רב סחורה פתח פיתחא לנפשיה רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה תפארת לו מן האדם והשתא דרתיח רב נחמן אדעתא דהכי לא נדרא ושרא לנפשיה. ר' שמעון ברבי הוה ליה נידרא למישרי אתא לקמי רבנן אמרו ליה כמה זימנין מי נדרת אדעתא דהכי אמר אין כמה זימני והוה קא מצטערין רבנן משמשא לטולא ומטולא לשמשא א"ל בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית מי נדרת אדעתא דמצערין רבנן הכי אמר לא ושריוה רבנן. (שם כג.) ר' ישמעאל בר' יוסי הוה ליה נידרא למישרי אתא לקמי רבנן אמרו ליה כמה זמני מי נדרת אדעתא דהכי אמר אין כיון דחזא ההוא קצרא דקא מצטערין רבנן מחייה אמר אדעתא דמחאי ליה קצרא לא נדרי ושרו ליה רבנן. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא האי נולד הוא דליכא דמסיק אדעתיה דמחי ליה קצרא ותנן אין פותחין בנולד אמר ליה לאו נולד הוא דשכיחן אפיקורי דמצערין רבנן. דביתהו דאביי הויא לה ברתא הוא אמר לקריבאי והיא אמרה לקריבה אמר לה תתסר הנאתי עלך אי עברת על דעתאי ומסבת לה לקריבך אזלה ואסיבתה לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אלו הוה ידעת דעברת על דעתך ומסבא לה לקריבה מי אדרתה א"ל לא ושרייה רב יוסף ומי שרי הכי אין והתניא מעשה באחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה לרגל בא לפני ר' יוסי אמר לו אלו היית יודע שעוברת על דעתך כלום הידרת אמרו לו לאו והתירו רבי יוסי. (שם ח:) רבינא הוה ליה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי א"ל בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו א"ל אי מיכנפין אין אי לא מיכנפי לא שמע מינה תלת ש"מ לא מתבעי למישרא נידרא באתרא דרבה וש"מ כי מיכנפין שפיר דמי וש"מ לא מיכנפי לא ושמתא אפילו באתריה דרבה ויחיד מומחא שרי שמתא. (שם סו.) פותחין לאדם לכבוד עצמו ולכבוד בניו אומרין לו אלו היית יודע שלמחר אומרים עליך כך היא ווסתו של פלוני לגרש את נשיו ועל בנותיך יהו אומרים בנות גרושה הן מה ראת אמם של אלו להתגרש ואמר אלו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר. קונם שאני נושא לפלנית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה אלא שהנדר בטעות.
הלכות גדולות · סימן ל״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
