הלכות גדולות · סימן ל״ז, א׳

(נדרים ט.) דאסיר ליה לבר ישראל למידר נדרא ומאן דנדר ומשתבע למיסר מידעם עליה או מיעבד מידעם חוטא הוא ואי עבר ונדר מיחייב לקיומי ומנלן דאסיר למינדר דכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא חדלת איכא חטא וכתיב טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם והני מילי מילתא דלא מחייבא בה מצוה דלא רמיא עליה אבל היכא דקא נדר ומשתבע לקיומי מצוה מילתא דמיחייב בה שפיר דמי (שם ח.) דאמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך. ומקשינן אמאי כיון דמושבע עליה מהר סיני הוה ליה כמוציא שם שמים לבטלה אמרי משום לזרוזי נפשיה שפיר דמי והיכא דנדר או דאישתבע ואיחרט ביה וקא בעי לאישתולי עליה אתי לקמיה רבנן ומיחרט ביה אי נמי דאמר אדעתא דהכי לא נדרי ושרו ליה נדריה (שם כא:) כההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא א"ל אי הוה ההיא שעתא איניש דמיתבה דעתיך מי הוה מישתבעת א"ל לאו שרא ליה שבועתי'. ומתבעי לחכם למימר לי' שרי לך ואי א"ל מופר לך מבוטל לך לא אמר ולא כלום (שם עז:) דא"ר יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר ולא כלום מ"ט דכתיב זה הדבר אשר צוה ה' לאמר ותניא חנם מתיר ואין הבעל מתיר בעל מיפר ואין חכם מיפר אמר לה בעל מופר ליכי מבוטל ליכי שרי. ומנלן דאית ליה היתירא לנדרא ולשבועתא (חגיגה י.) אמר רב יהודה אמר שמואל דכתיב לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו. (נדרים סו.) פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא ר' עקיבא ולימד נדר שהותר מכללו הותר כולו כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהם הותרו כולן שאיני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין שאיני נהנה לזה ולזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח כל אחד ואחד. (שם פח.) המדיר הנאה מחתנו והוא רוצה ליתן לבתו מעות אומר לה הרי מעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך בהן רשות אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיו. (שם סה.) רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד וחכמים מודין לו כיצד קונם שאיני נושא אשה פלונית שאביה רע אמרו לו מת או שעשה תשובה קונם לבית זה שאיני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש הרי הן כנולד ואינן כנולד וחכמים מודין לו. (שם ע"ב) עוד אמר ר' מאיר פותחין לזמן הכתוב שבתורה ואומרים לו אלו היית יודע שאת עובר על לא תקום ולא תטור ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו אמר אלו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר. (שם עח.) הפרת נדרים אין צריכה מומחין והא ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא א"ר יוחנן ביחיד מומחה הלכה. (שם עז:) אמר רבא אמר רב נחמן הלכה מפירין את הנדרים מעומד ובלילה ויחידי ובשבת אפילו היה להם אפשר מבעוד יום ובקרובו אלמא לאו כדינא דמי עומד סלקא דעתך והתניא ירד רבן גמליאל ונתעטף וישב והתיר לו נדרו רבן גמליאל סבר אין פותחין בחרטה חכם הוא דעקר נדרא והוה ליה כי דינא ובעי עיוני רב הונא סבר לה כר' יהודה דאמר פותחין בחרטה ולא הוי כי דינא ואפילו מעומד ולשון חכמים מרפא בעלמא הוא. אמר רב איקא בר אבין איזדקיק ליה רב לרב חננאל בקוטנא דבי רב עומד יחידי ובלילה.