הלכות גדולות · סימן ל״ו, ה׳

(פסק) וגברא דאמר בעינא דאיגרשה לאינתתי דחזיתי בה מילתא אי מוקים עלה סהדי מוטב ואי לא איהו אסרה על נפשיה בשם רע דאפיק עלה ומגרש לה ומגבי לה כל מידעם דאיתית מן בית אבוהא לבר מן מאני לבושי וכסויי דבלו להו וכל מידי דכתב לה איהו חזינן כל דכתב לה ומטא לידיה יהיב לה וכל מאי דפייש מן מאי דכתב לה ולא יהב לה אי אית ליה מקרקעי מגבי לה מן מקרקעי ואי לית ליה מקרקעי לא יהיב לה ואי בתר מיכן בעי לפיוסה אסירא ליה דבשם רע אפקה ואי מחמת איבה גרשה דיניה הם הכין אבל אי בעי לפיוסה שריא ליה. ואיתתא דאמרה לא בעינא ליה להאי גברא גרשוני מיניה אי מחמת צערא דקא מצער לה הוא ואית לה סהדי דיניה הם הכין ואי לית לה סהדי לית לה עליה אלא עשרים וחמשה זוזי מוהרה וכל מידעם דאיתית מן בית אבוהא לדילה ואי איכא מאני לבושי וכסויי דאיתית מבית נשא מאי דאיכא שקלא ומאי דבלו להו לית עליה לשלומי וכל דיהיב לה הוא תוספתא אע"ג דנקיטא ליה מהדרא ליה לבעל ואי בעי לאשבועה מידי לא מצי משבע לה ואי לא צבי למיקרי פסוקא דגיטאאכפינן ליה ומשמתינן ליה עד דקארי במאי הוה מצי מעכב בחסרון כיס דיכול למימר קא מחסרא לי ממונא הא לא קמחסרא ליה ממונא לבר מן עשרין וחמשה זוזי דלא ניהוי בנות ישראל כהפקר. ואי איכא ינוקא ליהוי גבי אבוה (שם קב:) בת תקינו רבנן דתהוי גבי אמה דמגמרה לה כל מילי דנהגן בנשי אבל בן אצל האב. (שם י:) בתולה גובה מאתים (דף ע) אלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים (שם יא.) הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים. (שם י:) מאי אלמנה אמר רב חנא בגדתאה אלמנה על שום מנה אלמנה מן האירוסין מאי איכא למימר איידי דהא קרי לה אלמנה הך נמי קרי לה אלמנה.