הלכות גדולות · סימן ל״ו, י״ח

(שם צה.) אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפי' הן זיבורית. איבעיא להו אישתדוף בני חרי מהו למיטרף ממשעבדי (שם ע"ב) והלכתא אישתדוף בני חרי טריף ממשעבדי. (שם צה.) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך שנייה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השנייה והלוקח מיד הראשונה וחוזרת חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב. (שם ע"ב) אמר אביי נכסיי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום כמאן כי האי תנא דתניא נכסיי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון בלבד מי אמר אביי הכי והאמר אביי איזה הוא רשע זה הוא המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל מי קתני תנשא נשאת קאמר. ואמר אביי נכסיי לך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה בעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד בעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן להו לכולהו בידא דלוקח ומאי שנא מהא דתנן חוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם התם לכולהו אית להו פסידא הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא אזל רפרם אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי מי אמר אביי הכי והאמר אביי נכסיי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום א"ל התם דא"ל כשהיא פנויה הכא דאמר לה כשהיא נשואה מאי קאמר לה אחריך נקני בעל לא נקני וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב תנא וכן בעל חוב ושני לקוחות וכן אשה בעלת חוב ושני לקוחות. אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואינן חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה (שם צז.) אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בב"ד ר"ש אומר מן הנישואין מוכרת שלא בב"ד מן האירוסין לא תמכור אלא בב"ד לפי שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בב"ד. (שם צו.) א"ר זירא אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה כי היכי דלא תוהוי לה איבה הכא תיהוי לה איבה. א"ר יוסי בר חנינא כל מלאכות שאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו. (שם צז.) כיצד מוכרת אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא מוכרת לשנים עשר חודש ולוקח ומפרנס אחת לשלשים יום ורב יהודה אמר מוכרת לששה חדשים ולוקח ומפרנס אחד לשלשים יום. אמר ליה רב אשי לאמימר הא דרב הונא מאי א"ל לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי. בעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובה קא מיבעיא להו הא דרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי מאי כיון דאחריות איתמי טרפא (דף עד) או דילמא יכול לומר לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עלך אחריות דנפשך קבולי קבילת אמר להו רב ששת תניתוה מוכרת והולכת עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר ש"מ שייר אין לא שייר לא ודילמא עצה טובה קמ"ל דלא נקריוה הדרניתא אם כן ניתני גובה כתובתה מאי סמוך לה ש"מ שייר אין לא שייר לא. איבעיא להו זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני למרייהו או לא ת"ש דההוא גברא דזבין ליה ארעא לרב פפא דאיצטריכו ליה זוזי למיזבן תורי לסוף לא איצטריכו ליה זוזי ואהדרה רב פפא לארעא ניהליה שאני רב פפא דלפנים משורת הדין הוא דעבד. ת"ש דההיא בצורתא דהואי בנהרדעא זבינו כולי עלמא לאפדנייהו לסוף אתיאן חיטי אמר רב נחמן הדרין אפדני למרייהו.