הלכות גדולות · סימן ל״ב, ו׳

(פסק) ואלו איתתא דאתיא ממדינת הים ואמרה אשת איש הייתי והשתא גרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר מאן אחזקה באיסורא דאמרה אשת איש אני נפשה השתא נמי נפשה קא שריא דאמר רב אסי (כתובות כב.) מנין שהפה שאסר הוא הפה שהתיר מן התורה שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה לאיש אסרה הזה התירה אמר רב אשי הא סברא הוא אי סמכת אדיבורא קמא סמוך נמי אבתרא אי לא סמכת אדיבורא בתרא אקמא נמי לא תסמוך. אלא אמר רב אשי הפה שאסר הוא הפה שהתיר סברא הוא. תניא אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה אין אשת איש אני נאמנת אמרי בשלמא היכא דאמרה אשת איש הייתי גרושה אני נאמנת דקא תליא נפשה במילתא דשכיחא דכולהי נשי מינסבן לגברי ומיגרשן אלא אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה אין אשת איש אני אמאי נאמנת כל כמינה אמר רבה בר רב הונא כגון שנתנה אמתלא לדבריה. תניא נמי הכי אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה אין אשת איש אני איך נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ומעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנוי (ואמרי לה גדולה בנינוה) שתבעוה לינשא ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה ונשאת אמרו לה מה ראית אמרה להם בתחלה כשבאו עלי בני אדם שאין מהוגנין לי אמרתי מקודשת אני עכשיו שבאו עלי בני אדם שהן מהוגנין עמדתי ונשאתי וזו הלכה העלה רבי אחא שר הבירה לפני חכמים באושא ואמרו אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת. (שם עב.) ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאין מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה ונודרת ולא מקיימת ואיזו היא דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטוה בשוק ומדברת עם כל אדם אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו רבי טרפון אומר אף הקולנית (שם ע"ב) מאי קולנית אמר רב יהודה אמר שמואל במשמעת קולה על עסקי תשמיש. (יבמות כה.) תנן התם המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר שלח ליה רבה בר רב הונא לרבה בר רב נחמן ילמדנו רבינו כנס מהו שיוציא א"ל תניתוה הנטען מאשת איש והוציאה מתחת ידו אע"פ שכנס מוציא שלח ליה מי דמי התם הוציאוה הכא הוציאה ורבה בר רב נחמן אמר מתניתא נמי הוציאה תני התם בעל הכא בועל התם אמור רבנן לא יכנוס ואם כנס מוציא [ה"נ אמור רבנן לא יחזיר ואם כנס יוציא] ולא היא התם אלומי אלמיה לקליה הכא אמרי קים ליה בקליה וליתיה כי נמי תני הוציאה לא דמי שם רע לנטען דגבי נטען כיון דהוה חשיד מינה ואזל נסבה אלמיה לקלא ומשום הכי אם כנס יוציא גבי שם רע אימא לך אם כנס לא יוציא מימר אמרי קים ליה בקלא ובטליה ואם לאו הכי לאו אהדרה. והלכתא המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר לכתחלה ואם כנס לא יוציא והנטען מאשת איש והוציאה מתחת ידו אף על פי שכנס מוציא ואסורה לגברא (יבמות כד:) והנטען משפחתו אסורה להנשא לו והני מילי לכתחלה אבל דיעבד אין מוציאין אותה מידו: