(פסק) והיכא דנפקא לה במיאון לית לה כתובה והיכא דנפקא בגט אית לה כתובה דאמר שמואל (כתובות ק:) ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה ממאנת לא פסלה מן הכהונה ולא פסלה מן האחים יוצאה בגט פסלה מן הכהונה ופסלה מן האחים ממאנת אין צריכה להמתין שלשה חדשים יוצאה בגט צריכה להמתין שלשה חדשים. (קדושין סב:) האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום אמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין והני מילי בשהוכר עוברה ולא היא אע"ג דהוכר עובר לא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם והיכא דיהב לה גיטא ואקראי ואינסיב לחד מן קריביה אי נמי אקרי הוא ונסיב חדא מן קריבתיה כיון דגט דרבנן הוא תפשין לה קידושי בגוה ומפקינן לה מיניה בלא כתיבה כשניות דרבנן ואי אוליד ולד כשר הוי. (יבמות קז:) כי אתא רבין אמר רבי יוחנן מיאנה בזה מותרת לזה ולא סודו לו מאן לא סודו לו אמר אביי רב דאסר רבא אמר לא הודו לו רבי אושעי' נמי ואמרי לה רב אסי דרבי אושעי' דאמר אינה ממאנת בזיקתו שריא לעלמא ור' יוחנן שרי לה לעלמא ושרי לה לאחים נמי ואמרי לה רב אסי כיון דאמר רב אסי אין מיאון לחצי זיקה אסירא לעלמא (2 ורב) אמר שריא לעלמא וקם ליה ר' יוחנן בשיטתא דעולא ובשיטתא דשמואל והלכתא כרבי יוחנן דאמר שריא לעלמא ושריא לאתויי שתי שערות ואכתי לא אייתי ההוא קטן פורח הוי ומצטרף ודוקא דעייל ליה בתליסרי ודוקא דיודע למי מברכין. (יבמות קיב:) והלכתא קטן שקידש אין קידושיו קידושין ואם נשא אשה והוליד בנים ועדיין לא הגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד אין קידושיו קידושין ואין כתובתו כתובה אבל בניו כשירין הן ונקראין על שמו ואם בא להוציא אין צריך ליתן גט ולכשיגיע לשלש עשרה ויום אחד יחזור ויקדש ויכתוב כתובה אחרת ואסור לשהות את אשתו שעה אחת בלא כתובה וקידושין אחר שלש עשרה שנה ויום אחד מפני שכתובה ראשונה אין משתעבדין (כתובות עג:) ואם בא עליה אחר שלש עשרה שנה ויום אחד אע"פ שלא קידשה ולא כתב לה כתובה אחרת ומבקש לגרשה צריכה הימנו גט שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. (נדה מח:) בא סימן התחתון עד שלא יבא העליון או חולצת או מתיבמת דכולי עלמא מיהת אתחתון סמכינן מנהני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן אחד אף אשה בסימן אחד אימא או האי או האי כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון. תניא נמי הכי אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היו מפרשין ביבנה כיון שבא תחתון שוב אין משגיחין על עליון. תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר בנות כרכין תחתון ממהר לבא מפני שרגילות במרחצאות בנות כפרים עליון ממהר לבא מפני שטוחנות בריחים רבי שמעון בן אלעזר אומר [בנות עשירים] צד ימין ממהר לבא מפני שנישוף באפקריסותן בנות עניים צד שמאל ממהר לבא מפני ששואבות עליו כדי מים. דבר אחר מפני שנושאות אחיהן על גססיהן. תנו רבנן כל הנבדקות נבדקות על פי נשים וכן היה רבי אליעזר מוסר לאשתו ורבי ישמעאל מוסר לאמו רבי יהודה אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן תוך הפרק אין נשים בודקות אותן שאין משיאין ספיקות ע"פ נשים ר"ש אומר אף תוך הפרק נשים בודקות אותן ונאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל כיצד גדולה היא שלא תמאן קטנה היא שלא תחלוץ אבל אין נאמנת לומר קטנה היא שתמאן גדולה היא שתחלוץ.
הלכות גדולות · סימן ל״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
