הלכות גדולות · סימן ל״א, ט׳

(פסק) והיכא דמית ושבק איתתיה כדמיעברא משהינן לה אי ההוא דמיעברא אפולי מפלא ליה נפלה לה קמי יבם ומיבמה ואי מילד ילדה ליה אי קים לן ביה דכלו לו חדשיו איפטרא ליה מן יבומי ומן חליצה היכי דמי כגון דאזלא אמיה לטבילה ואיזדקיק לה גברא ומן ההוא יומא אזל לעלמא דליכא למימר לירחא אחרינא איעברא ומנו לה ירחי ואישתכח דכלו לו חדשיו ההוא אפילו לא שהה אלא חד יומא ולד הוא ואיפטרא לה אימיה מן יבום וחליצה דתנן (נדה מג:) תינוק בן יום אחד מיטמא בזיבה ומיטמא בנגעים ומיטמא בטמא מת וזוקק ליבום ופוטר מן היבום וקיימא לן בדכלו לו חדשיו. ספק לא כלו לו חדשיו אי שהי תלתין יומי ההוא ולד מעליא הוא ואיפטרא לה אימיה מיבום וחליצה ואי מיית בגו תלתין ואפילו ביום תלתין ההוא ספיקא הוא איכא למימר ולד הוא ואיכא למימר נפל הוא מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דתניא (שבת קלה:) רשב"ג אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל שנאמר ופדויו מבן חדש תפדה עד שיהא בן חודש. (שבת קלו.) ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואי מית בתוך שלשים בעיא חליצה. ואי עברא ואזלא ואיקדשה לגברא בלא חליצה אי ההוא דאיקדש לה כהן הוא לא מצרכינן לה חליצה משום דחלוצה לכהן אסירא דתניא ואשה גרושה מאישה לא יקחו ואמרינן אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה. ואי ההוא דאיקדשה ליה ישראל הוא חלצה ומשתריא ליה דאיתמר מת בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה אמר רבינא משמיה דרבא אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן היא אינה חולצת ורב שרביא משמיה דרבא אמר אחת זו ואחת זו חולצת א"ל רבינא לרב שרביא (יבמות לז.) באורתא אמר רבא הכי לצפרא הדר ביה אמר ליה שריתוה יהא רעוא בחייכו נשתרי תרבא והלכתא כרבינא (יבמות יג:) והלכתא ארוסה מתיבמת דכתיב החוצה לרבות את הארוסה (שם מד.) והלכתא שני יבמות הבאות משני בתים יתיבמו שנא' יבמתו יבמתו ריבה אבל הבאות מבית אחד חדא מנייהו או חלצה או מיבמה ומיפטרא השניה. (שם לא:) ג' אחים נשואים שלש נשים נכריות מת אחד מהם עשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות שנא' ומת אחד מהם וגו' יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין וזיקת שני יבמין מדרבנן וכיון דמדרבנן הוא חולצת ולא מתיבמת דאי מדאורייתא זיקת שני יבמין מיחלץ נמי לא חלצה ונכרית נמי חולצת ולא מתיבמת וכי מאחר דנכרית אין עליה אלא זיקת יבם אחד מאי טעמא אין מתיבמת גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מיבם לאחת וחולץ לאחת ואם קדם ויבם לנכרית שפיר דמי ואם קדם וחלץ לבעלת מאמר נכרית חולצת ולא מתיבמת ומאי טעמא אינה מתיבמת דקיימא עילויה בלא יבנה וכיון שלא בנה שוב לא יבנה (שם לב.) ואם נתן גט למאמרו ומת ונכרית ובעלת הגט נפלו לפני יבם רצה חולץ לשתיהן רצה מיבם לשתיהן רצה לאחת חולץ לאחת מיבם מאי טעמא דהויא להו שני יבמות הבאות משני בתים דאמר רבה נותן גט למאמרו הותרה אפילו איהי ומאי דעבד שקליה מאי מאי דעבד שקליה שנתן גט למאמרו מאי הותרה אפילו איהי לא מיבעיא נכרית דרצה חולץ רצה מיבם אלא אפילו בעלת מאמר דנתן לה גט או חולצת או מתיבמת ואם יבם כהן הוא בעלת הגט חולצת ולא מתיבמת ומאי טעמא אינה מתיבמת משום דמיחלפא בבעלת הגט דעלמא וזה הוא ריח הגט דפסיל בכהונה אבל יבם חלל הוא רצה חולץ לשתיהן רצה מיבם לשתיהן רצה לאחת חולץ רצה לאחת מיבם דהויא להו שתי יבמות הבאות משני בתים. כהן שנשא כשרה ויש לו אח חלל ומת או חולץ או מיבם דלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין כהן שנשא חללה ויש לו אח כשר חולץ ולא מיבם. כהן שנשא חללה ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל כשר חילץ ולא מיבם חלל או חולץ או מיבם. כהן שנשא שתי נשים כשירות ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל אחד מהן חולץ לאיזו שירצה או מיבם לאיזו שירצה. כהן שנשא שתי נשים פסולות ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל כשר חולץ ולא מיבם חלל מיבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה. חלל שנשא אפילו כהנת ויש לו שני אחים אחד כשר וא' חלל כשר חולץ ולא מיבם חלל או חולץ או מיבם וכי קאמרינן חולץ ולא מיבם דוקא נשא דשויה חללה אבל קידש לא שויה חללה ושריא ליה. חלל שנשא כשירה ומת ויש לו אח כשר חולץ ולא מיבם. חלל שנשא כשירה ויש לו אח חלל ומת או חולץ או מיבם. חלל שנשא חללה ויש לו אח כשר ומת חולץ ולא מיבם. חלל שנשא חללה ומת ויש לו אח חלל או חולץ או מיבם. ישראל שנשא בת ישראל ומת ויש לו אח ממזר חולץ ולא מיבם. ישראל שנשא ממזרת ומת ויש לו אח ישראל חולץ ולא מיבם. ישראל שנשא ממזרת ומת ויש לו אח ממזר או חולץ או מיבם. ממזר שנשא בת ישראל ומת ויש לו אח ישראל או חולץ או מיבם. ממזר שנשא בת ישראל ומת ויש לו אח ממזר חולץ ולא מיבם. ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל חולץ ולא מיבם. כהן שנשא גרושה מן הנשואין או גרושה מן האירוסין או מחזיר גרושתו משנשאת או משלא נשאת ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל כשר חולץ ולא מיבם חלל או חולץ או מיבם. כהן שנשא חללה או חללה מזוכרת או אלמנה שנשאת לכהן גדול דשויה חללה או אשת חלל או בת חלל זכר או חלוצה ומת ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל כשר חולץ ולא מיבם חלל או חולץ או מיבם. כהן שנשא אשה שנבעלה בעילת זנות תחתיו או אשה זונה שנבעלה בעילת זנות תחת איש אחר או אשת כהן שנאנסה תחת בעלה ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל כשר חולץ ולא מיבם חלל או חולץ או מיבם. כהן שנשא גיורת או שפחה משוחררת או אילונית או שוטה שבא עליה בעלה בדרך ויש לו שני אחים אחד כשר ואחד חלל כו'. כהן שנשא אשת סריס אדם או אשת סריס חמה או אשת פצוע דכא או אשת כרות שפכה או אשת ממזר או אשת טומטום שנקרע ונמצא זכר או אשת אנדרוגינוס ויש לו שני אחים וכו'.