הלכות גדולות · סימן ל״א, ח׳

(פסק) (שם קכא.) והיכא דאתו בי תרי סהדי או אפילו חד סהדא ואמר דחזיתיה לגברא פלניא דטבע במים שיש להן סוף ושהאי כשיעור מיפק נשמתיה ולא סליק לאלתר שרינן לה לאינתתיה אבל ודאי מים שאין להם סוף אע"ג דאמר שהאי לי טובא ולא סליק ליה לא שרינן לאיתתיה מאי טעמא דדילמא גנדרוה מיא וסליק בדוכתא אחריתי והני מילי לכתחילה אבל עבר ואינסיב לא מפקינן לה ולא שנא גברא קמא אדם חשוב הוה ולא שנא אדם שאינו חשוב היכא דעבר ואינסיב לא מפקינן לה ולכתחילה לא שרינן לה: תנו רבנן נפל למים בין שיש להם סוף ובין שאין להם סוף אשתו אסורה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מים שאין להם סוף אשתו אסורה מים שיש להם סוף אשתו מותרת היכי דמי מים שיש להם סוף אמר אביי כל שעומד ורואה אותן מארבע רוחותן: (תוספתא פי"ב) תנו רבנן יש חולץ לאמו מספק יש חולץ לבתו מספק יש חולץ לאחותו מספק. אמו מספק כיצד אמו ואשה אחרת ילדו שני זכרים במחבא ובא בנה של זו ונשא אמו של זה ובנה של זו נשא אמו של זה ומתו בלא בנים ונפלו לפני התערובות זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן נמצא זה חולץ לאמו מספק וזה חולץ לאמו מספק. בתו מספק כיצד אשתו ואשה אחרת ילדו שתי נקיבות במחבא ונתערבו ובאו אחי אביהן ונשאום ומתו בלא בנים זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן נמצא זה חולץ לבתו מספק וזה חולץ לבתו מספק. אחותו מספק כיצד אמו ואשה אחרת ילדו שתי נקיבות במחבא ובאו אחיהן מן האב שלא מאותה האם ונשאום ומתו בלא בנים זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן נמצא זה חולץ לאחותו מספק וזה חולץ לאחותו מספק. (שבת קלו) מי שמת והניח אשתו מעוברת ומת ולד מבן יום אחד ועד בן שלשים יום חולצת ולא מתייבמת ואם פיהק ומת בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה לישראל או לכהן תצא ממנו בגט ומיבם בחליצה מאי טעמא דאמרינן האי ולד לדברי הכל נפל הוא ואם נפל מן הגג או שאכלו ארי בתוך שלשים ועמדה ונתקדשה אם נתקדשה לישראל חולץ לה יבם ותנשא לאחר שלשה חדשים מיום שמת בעלה דאמרינן המפלת לאחר מיתת בעלה צריכה להמתין שלשה חדשים וכיון דלא כלו לו שלשים יום בין פיהק ומת ובין נפל מן הגג כנפל דמי ואם נתקדשה לכהן תצא ממנו בגט ומיבם בחליצה אבל מת ביום שלשים ועמדה ונתקדשה אם נתקדשה לישראל חולץ לה יבם ונשאת לאחר ג' חדשים [ואם נתקדשה לכהן מותרת בלא חליצה] ואפי' פיהק ומת ואצ"ל נפל מן הגג ומ"ט לא חליץ לה יבם דאי חליץ לה הוה פסיל לה לכהן שקידשה. וכי אמרינן מת בתוך שלשים ועמדה ונתקדשה לכהן לא חליץ לה יבם ונשאת לאחר שלשה חדשים היכא דאי עבד אבל לכתחלה לא מ"ט (שבת קלה:) דכתיב ופדויו מבן חדש תפדה כשם שאין פדיונו אלא לאחר שלשים יום כך אין פוטר את אמו מן חליצה ויבום אלא לאחר שלשים יום. (יבמות ל.) שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זה הוא שאמרו וכולן אם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות. ואמרינן טעמא דגירש ולבסוף מת אבל מת בלא גירש נכרית אסורה לתרוייהו אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה אפי' בתרין אחי ולגבי חד מינייהו הויא לה נכרית צרת אחות אשתו בזיקה הילכתא כי הא מתניתא מדקמתריץ רב אשי כוותה והשתא דקיימא לן דיש זיקה הילכתא כוותיה דשמואל (שם יח:) דאמר שמואל שומרת יבם שמתה אסור באמה ואפילו בתרין אחי. (שם כט.) שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ומת אחד מבעלי אחיות ועשה השלישי מאמר ולא הספיק לישא עד שמת אחיו השני השלישי מוציא את אשתו בגט וחליצה ואשת אחיו בחליצה משום ואשה אל אחותה אבל אם כנס עד שלא ימות אחיו השני פטורה מן החליצה ומן היבום. שלש עריות יש להן היתר אשת איש ואשת אח ואחות אשה אשת איש לאחר מיתת בעלה אשת אח בזמן שאין לו בנים אחות אשה לאחר מיתת אחותה. כיצד שני אחים נשואים שתי אחיות ומתה אשתו של אחד מהן ואחר כך מת אחיו הרי זה מותר באחות אשתו שהיא אשת אחיו רצה חולץ רצה מייבם היתה היא וצרתה עמה ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה שנאמר אשר לא יבנה את בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים ואומר בית חלוץ הנעל בית אחד חולץ ואינו חולץ לשני בתים. (שם ל.) היו שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות והיה שלישי מופנה ביניהם או שהיה נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות בלא בנים זה שנשא נכרית רצה מייבם את אשת אחיו רצה חולץ לה מתה אשתו של אחיו השני (דף סא) ואחר כך מת אחיו השלישי שייבם את אחותה ונפלה אחות אשתו לפניו הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו בתחלה במיתת אחיו הראשון וכשם שאסור בה כך אסור בצרתה (שם כט.) מת אחד מבעלי אחיות תחלה ועשה בה מופנה מאמר באשת המת ואחר כך מת אחיו השני שתיהן אסורות עליו כיצד יעשה בה מופנה מפני המאמר מוציא את אשתו שעשה בה מאמר בגט וחליצה ואשת אחיו בחליצה ואם כנס מופנה את בעלת מאמר ואחר כך מת אחיו השני אחות כנוסתו יוציא משום אחות אשה וכן צרתה מת אחד מבעלי אחיות ועמד שלישי נשוי נכרית ועשה מאמר באשת אחיו שמת ואחר כך מת אחיו השני שתיהן אסורות עליו כיצד יעשה מפני המאמר מוציא את אשתו שעשה בה מאמר בגט וחליצה ואשת אחיו בחליצה ואם כנס נשוי נכרית את בעלת מאמר ואחר כך מת אחיו השני אחות כנוסתו יוציא משום אחות אשה וכן צרתה ואם כנס נשוי נכרית את אשת אחיו הראשון ומת ונפלה אשתו ויבמתו לפני אחיו השני יבמה יוציא משום אחות אשה ונכרית יוציא משום צרתה ואם עשה מאמר ביבמתו נכרית חולצת ולא מתייבמת לפי שאין המאמר דוחה את הצרה מן היבום שהמאמר אינו קונה קנין גמור מת נשוי נכרית תחלה וייבם אחד מבעלי אחיות אשתו ומת שניה יוציא משום אחות אשה נכרית יוציא משום צרתה ואם עשה בה מאמר ולא כנסה נכרית חולצת ולא מתייבמת מת אחד מבעלי אחיות תחלה וכנס נשוי נכרית אשת אחיו ואח"כ מתה אחותה אשת אחיו השני ומת אחריה נשוי נכרית הרי זו אסורה על אחיו שמתה אשתו עולמית הואיל ונאסרה עליו במיתת אחיו הראשון אבל אם (שם ל.) גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ואח"כ מת נשוי נכרית וכנסה המגרש לנכרית שהיתה אשת אחיו ומת המגרש הואיל וגירושין שלו הן קודמין למיתת אחיו הנשוי נכרית צרותיהן מותרות וזו היא שאמרו שאם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות ואמרינן (שם ע"ב) זו למעוטי מאי למעוטי כנס ולבסוף גירש. (שם כז:) אמר רב הונא אמר רב שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם אחד חולץ לראשונה והותרה לשנייה והותרה מתה הראשונה מותר בשנייה ואין צריך לומר שאם מתה שניה שמותר בראשונה דהואי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון רבי יוחנן אמר מתה שנייה מותר בראשונה דהואי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה דתחזור להיתירה הראשון אבל מתה ראשונה אסור בשניה מאי טעמא שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה דבעידנא דנפל קמיה אחות אשתו הואי שויוה רבנן כאשת אח שיש לו בנים דאע"ג דמתה אשתו לא משתריא ליה. פירושא היכי דמי מת אחיו ואין לו בנים הותרה לו אשתו של אחיו חזר ומת אחיו השני ועדיין לא יבם אשת אחיו הראשון שתיהן אסורות וחולץ לשתיהן מתה שניה קודם שתחלוץ ראשונה תחזור להיתירה הראשון וכן אמר ר' יוחנן אם מתה שניה מותר בראשונה דבעידנא דנפל קמיה אחות זקוקתו ובזקיקה בעלמא הוא דקאסרה לה אחותה עילוי ולא הויא כאשת אח שיש לה בנים אלא אם מתה זקוקתו שריא ליה והלכה כרבי יוחנן. (שם פד.) יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ויש מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרו' לאלו ולאלו ואסורות לאלו ולאלו. אלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שנשא אלמנה ויש לו אח כ"ג חלל שנשא כשירה ויש לו אח כשר ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כהן גדול שקידש את אלמנה ויש לו אח כהן הדיוט כהן כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. אסורות לאלו ולאלו כהן גדול שנשא אלמנה ויש לו אח [כ"ג או כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח] ישראל ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר אסורות לאלו ולאלו ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן: