הלכות גדולות · סימן כ״ט, י״ד

(יבמות פה. ותוספתא פ"ב) תנו רבנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר (דף נח) ולנתין יש לה כתובה ופירות ומזונות ובלאות ויש לו בה קידושין וצריכה הימנו גט והיא פסולה והוולד פסול וכופין אותו להוציא ושניות מדברי סופרים אין להם כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות ויש לו קידושין בה וצריכה ממנו גט והיא כשרה ובניה כשרים וכופין אותו להוציא אמר ר' שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה מפני שהוא כשר והיא פסולה וכל שהוא כשר והיא פסולה קנסו אותו כתובה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להם כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה רבי אומר הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק. דבר אחר זה הוא מרגילה לעבירה וזו היא מרגילתו לעבירה. (נדרים צ:) אמר רב פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה כתובה כיון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל דמי אין לה כתובה או דילמא מציא אמרה ליה אנא חזינא ההוא גברא נסתחפה שדהו ואמרינן ליה מתניתין היא האומר טמאה אני לך יש לה כתובה במאי עסקינן אי נימא באשת ישראל שזנתה במאי אי באונס מישרא שריא לה אי ברצון כלום יש לה כתובה אלא לאו [באשת כהן] באונס וקתני יש לה כתובה והלכתא אלמנה לכהן גדול גרושה וחליצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות ובלאות ואחת אלמנה ואחת איילונית אם הכיר בהן יש להן כתובה ואם לאו אין להם כתובה ואלא איילונית מאי טעמא שבקה ולא תנייה בהדייהו שיורי שיירה והלכה כרב יהודה דאמר אחת זו ואחת זו הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה. לו האומר בני זה ממזר אין נאמן דכי נמי קיימא לן הלכתא כרבי יהודה דאמר נאמן דאמרינן (ב"ב קכח:) לו והלכתא בכל הני שמעתתא כדשלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא הני מילי היכא דאמר על תינוק בין הבנים בכור הוא דכיון דקאמר על דזוטר מגדול ואמר האי בכור מגו דהימניה רחמנא על בכור דכתיב יכיר ואמרינן יכיר יכירנו לאחרים דממילא קא הוי גדול ממזר במקום שאין בכור לא מהימן דאמרינן רוב בעילות אחר הבעל ולא מהימן למימר בני זה ממזר כל היכא דליכא במקום בכור דליכא יכיר דתלייה רחמנא בגויה לא מהימן ולא הוי ממזר ואפילו אשתו פרוצה ביותר רוב בעילות אחר הבעל: