הלכות גדולות · סימן כ״ט, א׳

(דרך ארץ רבה א׳) (דף נב) המקדש את האשה הרי זה אוסר עליו שבע עריות אמה ואם אמה ואם אביה בתה ובת בתה ובת בנה ואחותה בזמן שהיא קיימת וכולן שנאסרו עליו שעה אחת אין להם היתר אחר איסורן חוץ מאחות אשתו שלא נאסרה עליו אלא בחייה. לעולם אינו פוסל את אשתו ואפילו בא על אמה ועל אחותה ועל בתה נבעלה באונס מותרת לחזור לו נבעלה ברצון אסורה לחזור לו וכהן בין באונס בין ברצון אסורה לחזור לו. נתארסה ונתגרשה נבעלה בין באונס בין ברצון אסורה לחזור לו דברי רבי ישמעאל שהיה רבי ישמעאל אומר הרי הוא אומר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וגומר אחרי אשר הטמאה וכי במה נטמאה זו שהרי אמרו חכמים עד שלא נשאה לאחר מותרת לחזור לו משנשאת לאחר אסורה לחזור לו זה מדרש דרש רבי יוסי בן כיפר לפני חכמים שאמר משום רבי אלעזר בן שמוע כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן אין צריכות הימנו גט חוץ מאחות אשתו ומאשת אחיו ומאשת איש שיש להן היתר אחר איסורן. זה מדרש דרש ר' חנניה בן אידאי לפני חכמים שאמר משום רבי נתן כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן מותר בקרובותיהן הבא על האשה מותר בבתה וזו שאלה שאל יוסי בן תדאי איש טבריא לפני רבן גמליאל ומה אשתי שאני מותר בה הריני אסור בבתה אשת איש שאני אסור בה אינו דין שאהא אסור בבתה אמר לו צא ופרנס לי כהן גדול שכתוב בו כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ואני אפרנס לך את כל ישראל. דבר אחר אין דנין לעקור אות אחת מן התורה ונדהו רבן גמליאל. תניא רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן שמוע המחזיר גרושתו מן הנשואין אסורה מן האירוסין מותרת וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אסורה. כל שהוא בלא יבא הולד פסול ופוסל ואלו הן עמוני ומואבי מצרי ואדומי עבד וממזר כותי נתין חלל (ביאת) [בת] חלל כשרה אף על פי שהוא בלא יבא אין אביו בלא יבא כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן פסלן מן הכהונה נדה אף על פי שהוא חייב על ביאתה כרת הולד כשר להיות עומד ומקריב על גבי המזבח. הנבעלת ממי שאינו איש אע"פ שהוא בסקילה כשרה לכהונה מעשה בריבה ארת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית ורבעה הקוף מאחריה ואמרי לה רבעה כלב כופרי מאחריה והכשירה רבי לכהונה. אלו הן שניות אם אמו ואם אביו אשת אבי אביו ואשת אבי אמו אשת בן בנו ואשת בן בתו אשת אחי אביו מאמו ואשת אחי אמו מן האב. בר קפרא מוסיף אף אם אבי אמו ואם [אבי] אביו ואין הלכה כבר קפרא אשת חמיו ואשת חתנו מותרת לו אבל אמרו חכמים אסורה לו מפני מראית העין. בת חורגו אסורה לו [ואשת] חורגו מותרת לו וחורגו מותר באשתו ובבתו אשת אחי אביו אסורה לו ובתו מותרת לו ואחי אביו מותר באשתו ובבתו ואשת אחי אמו אסורה לו ובתו מותרת לו ואחי אמו מותר באשתו ובבתו. נושא אדם אשת בן אחיו ואשת בן אחותו ואשת חמיו אסורה לו מפני מראית העין. המחזיר גרושתו משנשאת אסורה לבעל וחולצת וצרתה מותרת ליבם וכן הוא שבא על אחות חלוצתו אסורה לבעל חולצת וצרתה מותרת ליבם אשת פצוע דכא ויש לו אח כשר אסורה לבעלה ומותרת ליבם. צרת סוטה מותרת לבעל ואסורה ליבם. אחיו שבא על אחות גרושתו מותרת לבעל ואסורה ליבם. אשת כשר ויש לו אח פצוע דכא מותרת לבעל ואסורה ליבם סוטה אסורה לזה ולזה. אשת פצוע דכא ויש לו אח פצוע דכא אסורה לזה ולזה. הגיורת והשבויה והמשוחררת והעיסה והסוטה והחלוצה והגרושה וחללה הרי אלו פסולות לכהונה נישאו לישראל בנותיהן כשרות לכהונה. הבא על השפחה חייב עליה משום ארבעה עשר לאוין משום לא תזרע כרמך כלאים ומשום לא תחרוש בשור ובחמור לא תלבש שעטנז לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה לא תחמד משום שפחה משום גויה משום נדה משום אשת איש משום אשת אב משום אשת אח ואם היה ישראל שחילל זרעו ועצמו בגויה לא יהא לו ער בחכמים ועונה בתלמידים ואם היה כהן גדול לא יהיה לו מגיש מנחה לה' צבאות. כל הנושא אשה שהוגנת לו הקדוש ברוך הוא אוהבו ואליהו נושקו וכל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו אוי לו לפוסל את זרעו ופוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו וכל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבח לעולם: רבי מייאשא בן בנו של רבי יהושע בן לוי אמר כל הרואה דבר ערוה ומעלים עינו ממנו זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ועוצם עינו מראות ברע מה כתיב אחריו מלך ביפיו תחזינה עיניך. אבא חלפתא אמר משום אבא חיגרא אל תהי פרוץ בנדרים שמא תמעול בשבועות ואל תתארח אצל כהן עם הארץ שמא יאכילך מקדשי שמים ואל תרבה שיחה עם האשה שמא תנאף שכל שיחתן של נשים אינן אלא דברי ניאופין רבי אחי ברבי יאשיה אומר אל תסתכל בנשים שלא תבא לדבר ערוה וחכמים אומרים המסתכל בעקיבה של אשה גורם שיהו לו בנים בעלי מומים וכל שאין לו בושת פנים במהרה הוא חוטא שנאמר הכרת פניהם ענתה בם וכל שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו.